״הייתי בשבוע השני כשגיליתי שאני בהיריון לא מתוכנן. הייתי אם חד הורית בת 37 לילדים בגילאי 12 ו- 8, וניהלתי זוגיות במשך שנה עם גבר רווק. הדבר האחרון שחשבתי עליו זה להפוך לאמא בפעם נוספת,״ משחזרת סיוון בשיחה הטלפונית בינינו.

מדוע, מה היו החששות שלך?

״יש לי עבר רפואי. לפני כמה שנים חוויתי מוות קליני, ולאחריו הייתי תקופה ממושכת בדיכאון.

תוסיפי לזה את העובדה שהייתי אם חד הורית שחוותה גירושים לא קלים, הילדים שלי כבר היו גדולים, שכחתי מה זה הנקות והחלפת טיטולים והדבר אולי הכי משמעותי הוא המצב הכלכלי שהיה לא פשוט בכלל.

אמנם, באתי מבית מסורתי ועניין של הפלה לא היה בכלל בלקסיקון שלי ושל המשפחה שממנה הגעתי, אבל הפחדים והחששות הכריעו וקבעתי תור להפלה.

בפעם הראשונה נסעתי לוועדה להפסקת הריון וחזרתי. הייתי מבולבלת ומלאת פחדים ולא יכולתי לקבל החלטה.

ואז אחותי, ששמעה על הרצון שלי להפיל, התקשרה לארגון הידברות וביקשה שידברו איתי וינסו למנוע ממני את ההחלטה להפסיק את ההריון.

מאותו רגע קיבלתי שיחות טלפון ממחלקת אמ״א של ארגון הידברות. לא הייתי מעוניינת לשמוע אותם ובכל פעם שהם התקשרו אלי הייתי מנתקת את השיחה.

עד שיום אחד פנתה אלי קלינה ותפסה אותי במצב רוח מסויים והסכמתי בפעם הראשונה להקשיב לה. אני לא יודעת להסביר את זה אבל משהו בקול שלה הרגיש לי קרוב הרגשתי סוג של משהו חם ומרגיע, הרגשתי ששווה לי להקשיב. יום לאחר מכן שוב דיברנו וגם ביום השלישי. ניהלנו שיחות במשך כמה ימים רצופים והיא הצליחה להסיר את המעטה שהיה סביב הלב שלי״.

מה היתה העמדה של בן הזוג שלך?

״גם הוא וגם המשפחה שלי מאד חששו בגלל העניין הכלכלי. סיפרתי לו על קלינה, ועל ההבטחה שלה שאני לא לבד ושמחלקת אמ״א תלווה אותי ותסייע לי במהלך ההיריון וגם לאחר הלידה בכל מה שאצטרך. קלינה אמנם נטעה בי בטחון אך לא ביטלתי את התור שנקבע לי להפלה. החרדות שלי היו כל כך גדולות, שאמרתי לעצמי אולי זה הכל סתם והם לא באמת יעזרו לי. שלוש פעמים קבעתי מועד לוועדה להפסקת היריון, הגעתי התחרטתי וחזרתי הביתה. כי משהו מהמילים של קלינה חילחל ועורר את ייסורי המצפון שלי. בפעם הרביעית כשהגעתי לוועדה לא יודעת איך להסביר את זה אבל כמו שנכנסתי כך יצאתי. אני זוכרת שאמרתי להם ׳אני מצטערת אני לא אמורה להיות כאן׳. הסתכלתי עליהם והרגשתי שאסור לי פשוט אסור לי להפיל. אמרתי להם ׳סליחה שתפסתי לכם זמן׳ ויצאתי עם תחושה שאני כל יכולה והכל בסדר. פתאם הכל התיישב במקום והתמלאתי באמונה גדולה שהכל באמת יהיה בסדר״.

לידה בחמש דקות בלבד

״במשך כל חודשי ההיריון קלינה ומחלקת אמ״א חיזקו ועודדו אותי באינספור שיחות. הן ניסו להרגיע אותי ולהפיג לי את החששות הגדולים שהיו לי הפעם גם מפני הלידה עצמה.

אל חדר הלידה הגעתי בשבוע ה- 42. זה היה ביום שישי בלילה. אני חושבת שבגלל ההתגברות על הפחד שהיה לי קיבלתי פיצוי משמים והיתה לי הלידה הכי מדהימה שיכולה להיות. מרגע שהגעתי לחדר הלידה, תוך חמש דקות על השעון, התינוק כבר היה בחוץ!!! קיבלתי במתנה ילד מדהים, האור של חיי, הוא הנסיך של המשפחה שלנו כולה.

כל ההבטחות שניתנו לי מקלינה התקיימו במלואן. מרגע הלידה ועד היום הם דאגו לי לכל מה שהייתי זקוקה לו. באותו שבוע שילדתי כבר חיכו לי בבית מיטה, שידת החתלה, עגלה, ואמבטיה לתינוק, חבילות טיטולים ומגבונים לחים, ואפילו שוברים לקנייה בסופרמרקט והתמיכה שלהם נמשכת גם כיום. בלי התמיכה והעידוד של קלינה ומחלקת אמ״א לא הייתי זוכה לחבוק את הילד המהמם הזה שנכנס לחיי. אולי קצת קשה להאמין, אבל אני כבר מתכננת את הילד הבא אני רוצה ללדת לו אח או אחות. המשפט ׳ילדים זה שמחה׳ הוא כל כך נכון. מקווה שבן הזוג שלי יזרום איתי בעניין״, אבל הכי חשוב שלא הפסקנו חיים…