נכנסתם להריון? מזל טוב. ילדים זה שמחה, ונשים בהריון זה ששון ושמחה. יחד עם ההתרגשות הגדולה, נראה שבקרוב אורח החיים שלכם הולך להשתנות מקצה לקצה. למעשה, זה מתחיל כבר במהלך ההיריון עצמו, בדמות ביקורים תכופים במרפאה, בדיקות תקופתיות, ומעקבים רפואיים. עד כמה תצטרכו לבלות שם, אתם שואלים? מסתבר שאין לזה סוף, וזה כבר תלוי בכם.
למעשה, לפי תחקיר שערך ערוץ 10, מסתבר שהישראלים הם שיאני בדיקות ההיריון בעולם. כך למשל, אם ההמלצה הכוללת במצב נורמטיבי, היא לעשות רק 6 בדיקות בממוצע במהלך ההיריון – בישראל נשים עושות כ12 בדיקות, בדיוק כפול(!) מהממוצע המומלץ. במקרים מסוימים, ההחלטה הזאת היא סתם בזבוז של כסף ואנרגיה. אולם במקרים אחרים, היא מהווה גם סיכון רפואי משמעותי לעובר, שלא לדבר על כך שהיא עשויה להיות עילה לקבלת החלטות שגויות, שעשויות להיות טעויות גורליות.
אז למה בכל זאת זה קורה? הסיבה העיקרית היא, שמשרד הבריאות בארץ לא מפרסם המלצה ברורה באשר לכמות הבדיקות הרצויה במקרים נורמטיביים. זאת, בשונה מארצות אחרות, בהן הנושא הזה מעוגן בחוק. בארצות הברית וקנדה למשל, הנשים מחויבות בשבע בדיקות בסך הכל, וזוהי כמות הבדיקות שהן עושות. באנגליה, ההמלצה היא לחמש בדיקות מסוימות בלבד, וגם שם הנשים מסתפקות בזה, כי בניגוד אלינו המלצות משרד הבריאות הן חד משמעיות, והמנטאליות היא להקשיב לרופאים ולא לחרוג מכך.
הבדיקות הן לא מאה אחוז
ולכן, זוגות רבים, שבטוחים שככל שיעשו יותר בדיקות – יגיעו לוודאות של מאה אחוז, מוכנים לעשות כל בדיקה אפשרית. הרופאים מצידם, במקרים רבים, גם ממהרים לשלוח, ולא תמיד באמת בגלל שזה הדבר הנכון ביותר מצד טובת האם והעובר, אלא אינטרסים צדדיים אחרים. כך למשל, להפניה כזו במקרים מסוימים עשוי להיות רווח כלכלי רב עבור הרופא, שכן עלותן של בדיקות כזו היא לא קטנה. כך למשל, עלותן של בדיקות של סיסי שיליה או מי שפיר, עשויה להגיע לאלפיים שקלים, וסקירה מורחבת יכולה לעלות גם 2500 ₪. שלא לדבר על הסיכון הרפואי שבהן.
נשמע לכם מופרך? ד"ר ארנון אגמון, מהמרכז לבריאות האישה ברמת אביב, מכיר היטב את התופעה. "ברור שיש אינטנסיבי כלכלי בבדיקות שיכולות להיות מבוצעות מחוץ למערכת הציבורית. אין ספק כי אנשים מרוויחים על זה כסף והם גם היו מעדיפים לבצע את זה מחוץ למערכת הציבורית".
גם פרופסור אייל שיף מכיר את התופעה. "התופעה אמנם מייצגת רק חלק קטן המרופאים אבל היא בהחלט קיימת. הבדיקות המיותרות הן נזק כספי, אבל קודם כל נפשי, והלחץ הזה עלול לשבש את דעתם של ההורים בשלב הקריטי ביותר".
נוסף על כך, כדאי שתדעו, שגם אמינות הבדיקות מוטלת בספק. "הבדיקות הן לא מאה אחוז", מסבירה ד"ר יוספה ישעיה, מנהלת המעבדה הציטו גנטית, ביה"ח וולפסון. "זאת אומרת, גם אם אנחנו יכולים להגיד שבדיקה זו או אחרת יצאה תקינה, עדיין יכול להיות איזשהו גורם אחר. זה לא מאה אחוז".
על כך מוסיפה גם ד"ר ציפי שטראוס, סגנית מנהלת פגייה בבית החולים שיבא: "אם תעשי, לצורך דוגמא, בדיקת אם.אר.איי מוח לכולנו פה, ולאנשים בריאים לחלוטין – תמצאי ממצאים. עכשיו מה את עושה עם הממצאים האלה?".
כך למשל, היה במקרה של רומי ואורן שחורי. השניים, שהיו בשיאו של הריון ראשון, דאגו לבצע כמה שיותר בדיקות. "היינו בבדיקות יום-יום", מסביר אורן, "וכבר לא ידענו מה מיותר ומה לא". בשלב כלשהו במהלך ההיריון, ולאור תוצאות שקיבל מאחת הבדיקות שעשו, כינס הרופא את הזוג, כשפיו בשורות לא קלות עבורם. "הוא אמר לי משפט, ואני מצטטת: 'בשלב הזה עדיף לך שזה ימות בבטן מאשר שיהיה מפגר או יותר גרוע בחוץ", נזכרת רומי.
"אחרי תקופה של עשרה שבועות, בהם הייתי במעקב להריון בסיכון, מעלים אותנו למחלקה ובעצם אומרים לנו שאין להריון הזה סיכוי ואחת האופציות הכי כדאיות לנו זה בעצם הפסקת הריון, או לחילופין יילוד מיידי, שזה שבוע 24, פחות מ500 גרם הערכת משקל לעובר, ולכן גם פחות מחמישה אחוזי הישרדות. השמיים נפלו עלינו. ממש. אין תאור למה שקורה במצב כזה, אין. אי אפשר לתאר את זה במילים. זאת התחושה הכי נוראית בעולם".
בסופו של דבר, החליטו רומי ואורן שחורי, בניגוד להמלצת הרופאים, להמשיך את ההיריון. כעבור מספר שבועות נולדה להם ליה, תינוקת בריאה לחלוטין. היום היא כבר בת שנתיים וחצי, עדיין ילדה נורמאלית ובריאה לחלוטין ברוך ה'. "היא סוג של טום-בוי", מתאר אורן וצוחק. "היא רצה, היא משתוללת, מטפסת על השולחנות וקופצת".
על כך מוסיפה גם רומי, בעיניים נוצצות, תוך שהיא מחבקת את ליה הקטנה. "יש לי נס חי ובועט בבית. נכון נס קטן שלי?", וליה, שלולא האומץ והתושייה של הוריה – לא הייתה מגיחה לאוויר העולם – מחזירה לה אהבה ומחייכת אליה חיוך גדול.
לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות היריון: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
