מה הקשר בין כך לבין הפלות?
החלטתה האישית של האשה
מה הדין במקרים יוצאים מן הכלל?
שימו לבכם לעובדה שהמתות חסד לא נועדו עבור החולה. הפגיעה באדם נטול-הכרה (אשר הפך לצמח) לא נועדה להטיב עמו, אלא נועדה להועיל לסביבתו, כלומר, לפטור אותם מן המועקה הפיזית והנפשית שקיומו גורם להם.
מה הקשר בין כך לבין הפלות?
גם הפלות מלאכותיות נועדו להטיב עם הוריו שלא רוצים בגידולו.
השאלה היא: האם מותר להורים או לחברה למנוע מעצמם סבל, על ידי נטילת חייו של אדם אחר? כל השאלות הללו נולדות מפתיחת פתח לשיפוטיות כלפי חיי-אדם שאינם "רצויים" להם.
פרופסור ישעיהו ליבוביץ' היה מדען והוגה דעות מפורסם שעסק רבות בנושאים שנוגעים למוסר וערכים בחברה המערבית. במאמרו "הרפואה וערכי החיים" התייחס לנושא הפלות והמתות חסד, ושאל: האם ניתן לקבוע שחייו של אדם אחר אינם כדאיים עבורו או עבור הסובבים אותו? מי שטוען שישנה הנמקה רציונלית ליטול חיי אדם, ואפילו חיי אדם שנמצא במצב צמח או בעל ייסורים, ייאלץ להתמודד מול השאלה המקבילה: מהי הכדאיות של חייך, אדוני?
מבחינה רציונלית, אין כל הנמקה לחיים. ערך החיים וקדושתם מגיע מתחושה מוסרית עליונה בנפש, ולא מהנמקה רציונלית-אנושית.
ברם, אם יבחר האדם להיות לשר ושופט "רציונלי" המחליט על ערך החיים, יוכל מחר להחליט שחייהם של אנשים רבים לא כדאיים להם או לחברה התרבותית, אפילו בניגוד לרצונם, ואין מי שיוכל להוכיחו שהוא "טועה לוגית".
כלומר: ברגע שהשיפוט עובר ממלכת הא-ל אל ממלכת האדם, איש הישר בעיניו יעשה. ומשם ועד לסדום ועמורה, לא רחוקה הדרך.
פרופ' ליבוביץ':
"פתאום יתברר לרבים, שהעולם שורץ יצורים אנושיים שבחיסולם יש משום עשיית חסד… היטלר הוא שקבע שיש "חיים שאינם כדאיים", והוציא להורג 70 אלף חולי נפש או חולים ובעלי-מומים חשוכי-מרפא – משום שחייהם "חסרי ערך" ואינם כדאיים לחברה, וכל המשחרר אותם מחייהם העלובים ומשחרר את החברה מהם – הרי זה משובח… יסוד קיומנו זה הוא דבר עדין מאד, ואסור לגעת בו. אנחנו מסוגלים לחיות יחד, רק בתנאי שלא נהרהר בשום מקרה אחרי האיסור ליטול חייו של אדם. אם אנחנו מהרהרים אחריו במקרה מסוים – פסק האיסור מלהתקיים."
לפיכך, אומר ליבוביץ', אסור בשום פנים ואופן לחצות את הקו האדום, לתת לבן אנוש להחליט על ערך החיים. במקום זאת צריך לקבל את ערכם כעובדה: "על כורחך אתה חי" (אבות ד, כב). החיים הם נתון אשר אסור בשום פנים ואופן להוריד לשפה רציונלית, מאחר שעצם הניסיון לקבוע את רמת כדאיותם של חיי-אדם פותחת את השערים לכל זוועות האנושות!
החלטתה האישית של האשה
ראיתי מי שטען, כי ההחלטה לשאלה מוסרית כבדת-משקל זו צריכה להיות בידיה של כל אשה, שכן אף אדם אחר לא יכול להיכנס לנעליה.
אך צריך לזכור שגם אף אדם אחר אינו יכול להיכנס לנעליו של העובר… תארו לכם אדם בר-דעת שאומר לכם:
"אמי התכוונה להפיל אותי, אך בחרה לבסוף שלא. אני רוצה לחיות ושמח לחיות. אך אם היתה בוחרת להפיל אותי – לא הייתי כאן עכשיו. האם לדעתך היתה לה הזכות להפיל אותי? כי אני מאוד רוצה לחיות ושמח בחיים שקיבלתי"
מה תוכלו להשיב על טענתו? האם היה לאדם אחר הזכות למנוע את חייו, מעת שהתחילו בבטן אמו?
מבחינה רציונלית, הטענה לערך החיים חייבת להיות אובייקטיבית, ולא יכולה להיעשות על בסיס של רצון אישי. כך לדוגמה, לא יוכל אדון המתעלל בעבדים לטעון: "אינך יכול להביע דעה על יחסי לעבדים, כי אינך אדון לעבדים בעצמך".
אנו כמובן מבינים שדעות הן אמיתיות או שקריות באופן אובייקטיבי ללא קשר לרגשות אישיים. אם מבחינה אובייקטיבית יש כאן חיים, אזי אסור לפגוע בהם לרעה. הם נחשבים לחיים גם אם תלויים תשעה חודשים בגופו של אדם אחר.
הנה עובדה אבסורדית מאוד: אם אשה רוצה להמשיך בהיריונה, ואדם חיצוני יהרוג את עוברה חלילה, החוק המשפטי יוכל להאשימו ברצח. אך אם אשה בוחרת להרוג את עוברה, לא יואשם איש ברצח. האם ייתכן שערך חיי העובר ישתנה לפי גחמה אישית של אנשים? אין בכך כל היגיון.
האמירה "זכות האשה על גופה" מוטעית גם מבחינה מילולית. העובר נמצא בתוך גוף האשה, לאחר שנרקם אינו חלק מגופה. יש לו גוף משל עצמו ותנועה עצמית, העובר נושא דנ"א עצמאי, וכידוע מביע חשקים. לכן אשה בהיריון מתייחסת לעוברה בתור "התינוק" שלה. אנשים אינם שואלים אשה בהיריון מה גופה מרגיש, אלא איך התינוק שלה מרגיש.
גם מבחינה מדעית אנו מודעים לעובדה שעוברים מסוגלים לחיות מחוץ לרחם אמם בתוך אינקובטור, מן החודש החמישי להריון.
השאלה אינה על זכות האשה על גופה, אלא זכות החיים של הגוף החי בתוכה. אין צריך לומר, שלאף אדם אין זכות על חייו של אדם אחר.
מה הדין במקרים יוצאים מן הכלל?
נתקלתי בשאלה, מהו הדין במקרה שאשה נכנסה להריון בעל-כורחה?
התשובה היא, אין נלחמים ברשע באמצעות מעשה מרושע יותר – רצח של חיים.
אם אדם פשע, עליו לקבל את מלוא חומרת הדין, אין זה משנה מאומה מעובדת החיים שנמצאת כאן לפנינו. כשם שלא נהרוג אדם חי שהגיע לעולם בדרך איסור, כך לא נהרוג עובר חי שהגיע לעולם בדרך איסור: "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו" (דברים כד, טז).
ההלכה פוסקת לגבי הממזר: "ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ" (משנה הוריות ג, ח). עד כדי כך מחשיבה היהדות את הבחירה האישית, ורואה ערך אנושי בחייו של ממזר שבחר להיות תלמיד חכם. למדנו שערך חייו של אדם לא נקבע בידי אדם אחר, אלא בידיו הוא.
כמו כן, יש לשים לב ששאלה זו היא בעלת אופי תרצני, ואינה מסוגלת להצדיק את רובם המוחלט של ההפלות בימינו, שנעשות על רקע נוחיות בלבד.
שמעתי דיבייטים שבהם שאל מישהו: "מה תגיד על הפלות במקרה פלילי, או כשקיימת נכות חמורה מאוד?"
המרצה תמיד השיב לשואל בלשון זו: "הבה נניח, רק לצורך הדיון בינינו, שקיים ספק לגבי אחוז נדיר מאוד של הפלות במקרים של פשיעה חמורה או נכות קשה. אולם כידוע לכל 99 אחוד מההפלות בימינו לא נעשות על רקע פלילי או נכות חמורה, אלא רק על נוחיות אישית. האם תסכים אתי, לפי הטיעון הנדיר שעכשיו הצגת, כי 99 אחוז מההפלות בימינו נעשות מתוך עוולה מוסרית חמורה, ללא שום הצדקה?"
כאן הסתבכו השואלים, מאחר ונסיונם להאחז במקרים יוצאים מן הכלל אינם יכולים להצדיק את הכלל, גם אילו היו צודקים.
אולם, כפי שראינו, התינוק אינו אשם במעשי הוריו. כפי שלא היינו מזלזלים בערך החיים של אדם ממזר בוגר, כך לא נזלזל בערך החיים של עובר מסכן שהגיע לעולם הזה בנסיבות גרועות או לא רצויות.
מחלקת אמ"א למניעת הפלות של הידברות הצילה תינוקות יהודים רבים מאובדן, ומסייעת לנשים בהריון להתגבר על קשיים ולהציל את חיי ילדיהן. רצוי להירתם ולתרום למשימתם היקרה.
שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?
אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.
לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקת הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
