את הסיפור של ניקול ובעלה אפשר לכתוב על גבי כמה מאות דפים, בגלל השילוב הבלתי צפוי של האירועים והיכולת של גיבורי הסיפור להשאיר את הכל מאחור וללכת קדימה, עם אמונה גדולה שבורא עולם תמיד שם ולא עוזב. ננסה להביא אותו בקצרה, כדי שנשים במצב דומה, יוכלו לראות את הדרך החוצה.
חייה של ניקול לא היו פשוטים, היא תמיד חיפשה משמעות לחיים. וכשתמהוני אחד הטיח לעברה ברחוב, "רוסיה!" היא נפגעה כל כך, עד שכמעט איבדה את כל האמונה שלה. אבל האמונה שלה הייתה חזקה מזה, והיא למדה להחזיק בה גם כשאירועים קשים באמת נפלו עליה בזה אחר זה.
פיטורין מהעבודה, זו לא ממש חוויה נעימה. פינוי מהדירה. הפסקת חשמל בדירה החדשה והקטנה. ותוך כדי הסחרור הזה, לגלות שאת בהיריון.
לרצף האירועים הזה, פחות או יותר, נקלעה ניקול. אבל תוך כדי כל האירועים הקשים האלה, תוך כדי ההיריון, התגלה בבטנה גידול. הייתה זו תהום חשוכה ומחניקה, שאין לך אפילו את הכוח לנסות לקום.
בעלה של ניקול, שנולד עם מחלת דם גנטית, תלסמיה, חווה קשיים רבים מאז ילדותו. אבל לראות את אשתו סובלת, היה בשבילו הדבר הקשה ביותר.
עכשיו הם נאלצו להתמודד עם ההחלטה הקשה ביותר: האם לעשות הפלה. למען האמת, ניקול לא הייתה מעלה את הרעיון הזה על דעתה, מאז שהיא חזרה בתשובה שלמה, יחד עם בעלה. אבל כעת, הפרופסור הציע את זה. הוא בחן את הבדיקות פעם אחר פעם, ובסוף פשוט שם את זה על השולחן.
"גברת", הסביר הרופא, "מיומה ענקית גדלה בבטן ליד הרחם וזה לוחץ על מקומות רגישים. למה שלא תסיימי את הסיפור הזה?"
הלב החסיר פעימה, ועוד פעימה, ועוד אחת.
לסיים את הסיפור.
ייסורי נפש אמיתיים תקפו אותם והם לא ידעו להחליט, במקום החשוך והבודד בו הם היו. ברקע הייתה אזהרה של הפרופסור שאמר כי הגידול עם ההיריון עלול לגרום לקרע בבטן. קשה לתאר את החרדה היומיומית של ניקול במצבה.
הם כמעט כבר החליטו לומר כן, אבל ממקום בלתי צפוי ובלתי מובן, התחילו שניהם להרגיש קול עדין ורך מדבר אליהם.
"זה היה מין קול שמימי, אבל בלי קול". מסר שפשוט נגע בעומק הלב של שנינו. אולי זה היה קול של העובר עצמו?
למזלנו, בגלל החושך הגדול שבו היינו, יכולנו להקשיב לקול השקט והטהור הזה. היינו לגמרי לבד, כך שהמסר הזה נקלט אצלנו והחלטנו לעשות הכל כדי לשמור על ההיריון.
"פשוט בחרתי להסתכל לכאב בעיניים ולהחליט שאני מתנהגת בצורה שונה. כי בסופו של דבר, יש לנו בחירה", היא אומרת.
במקביל עשתה ניקול את כל ההכנות לניתוח להוצאת הגידול. אבל על הפסקת ההיריון לא היה על מה לדבר ומסתבר, שהרופאים כיבדו את ההחלטה הנחושה.
הניתוח הסתיים בהצלחה, וניקול החלה לספור את השבועות ואז את הימים.
בשבוע ה-37 אירע הנס והילד שנולד, היה בריא ושלם, ב"ה.
ניקול קיבל אותו לזרועותיה והיא ידעה שבזכות העמידה החזקה שלה בניסיון, עומדים להיפתח בפניה שערי שפע משמיים.
דווקא מתוך המצוקה הכלכלית הקשה וחוסר העבודה, התחילה ניקול ובהמשך גם בעלה את תהליך הצמיחה החדש שלהם. אבל חיכה לה עוד ניסיון בזה, כפי שתקראו בהמשך.
הצמיחה הזו, מתוך ההיריון שנראה כמו טעות, הצליחה לפקוח את העיניים של ניקול ובעלה. "פתאום הבנתי שפירשתי את המציאות אחרת ממה שהיא הייתה באמת", היא מסבירה מה קרה שם.
ההחלטה הזו שלא להפיל את העובר המתוק, התבררה למפרע כהחלטה הנבונה ביותר בחייה. בתהליך נפשי יסודי, מצליחה ניקול לבחון אירועים שקרו לה בעבר ולהבין אותם מנקודת ראות חדשה, בה בורא עולם מעורב בהם ומצעיד אותה יד ביד. הוא רק מבקש לא לעשות טעות.
הסיטואציות הקשות שבהן אנחנו מוצאות את עצמנו – אומרת ניקול – הן מתנה משמיים. ניסיון שאנחנו פוקחים דרכו את העיניים. מבינים את הפרופורציות לחיים. עלינו מוטל רק להאמין, להחזיק חזק ולא להרפות.
ניקול הבינה תבניות התנהגות ישנות, בהן היא פעלה ממקום של תחרות יופי, מרדף אחרי אושר בלתי אפשרי, וגילתה כי היא בעצם איבדה כוח פנימי עמוק המחבר אותה בחזרה אל בורא עולם: הפשטות.
הפשטות של המקום בו היא הייתה, נתנה לניקול את האפשרות לראות את היופי שבדבר. במקום סחרור הצרכנות והבזבזנות נוסח אמריקה, גילתה ניקול את הכוח שבחסכון. את היצירתיות בהמצאת דברים מחדש, מכירות בגדים בזול ואפילו מגמ"חים.
תהליך ההתבוננות של ניקול, העלה בפניה תובנות חדשות לחיים וכדאי להקשיב לה. זאת מבלי שהיא תדע כי בעתיד היא תעמוד שוב בסיטואציה מפחידה שוב.
"פתאום אני לומדת שיש לי מגננות שאין בהם צורך. פתאום אני מודעת למגננות האלה, שלא ידעתי שהן קיימות. מתברר שאני נותנת לזה פרשנות כזו בגלל הכאב שיש לי בלב כל כך הרבה שנים, ועכשיו שאני מודעת אליו, אני יכולה לבחור, אני יכולה להחליט ולא לתת לכאב הזה לפרש לי את המציאות אלה, אלא לראות, את המציאות כמו שהיא באמת".
כאן, אומרת ניקול, נכנסו ללבה דברי חז"ל, לדון כל אדם לכף זכות.
"ההוראה, לשפוט אחרים לכף זכות, זה הסוד כלפי עצמך. למה לשפוט אדם אחר לכף זכות? בשביל עצמי! כדי שהמציאות שלי תהיה טובה וחיובית! לא בשביל השני שבאמת לא אכפת לו מה תעשי איתו. אלא בשביל עצמי, כדי שהחיים שלי יהיו יותר טובים, כפי שבורא עולם באמת רוצה בשבילי".
ניקול מוסיפה עוד משהו קטן, אבל לא פחות חשוב.
"אחרי שהגענו לשלב הזה, מגיע שלב אמיתי בו אנחנו מנסים גם לסלוח על העבר, לשכוח את מה שעשו לך. לא כדי למחוק את הרוע וכדי להוריד מהעונש של מי שהרע לך, אלא בשביל עצמך. כדי שאת תוכלי להשתחרר מהכאב והכעס ותוכלי לחיות חיים קלים יותר בלב וברגש.
בורא עולם אומר לנו "הנה אני נותן לכם היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, ובחרת… בחיים".
בסך הכל, יש לנו בחירה לבחור בחיים. היום.
לניקול הייתה הזדמנות נוספת להוכיח את ההחלטה הזו. זה קרה בזכות שמירת טהרת המשפחה שהיא המשיכה להקפיד עליה בכל מחיר.
כעבור תקופה, זה קרה שוב. "גילינו שוב גידול אצלי בבטן… זה היה קשה, אבל זה היה נס. כי איתרנו את זה בשלב מוקדם ב"ה. "הרב אלבז הפנה אותנו למומחה ומהר מאד עברתי ניתוח בו הכל הוצא ממני וקיבלתי את חיי מחדש".
ניקול בחרה לא לוותר על התינוק וקיבלה את החיים שלה מחדש.
ובחרת בחיים!
שוקלת הפלה ? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים? אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.
לפרטים ויצירת קשר, חינם ללא תשלום: לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקת הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
