"התפללתי שבזכות השמחה אזכה לתינוק בריא"

מורן, בת 32, הגיעה לבצע בדיקת שקיפות עורפית. "רק מאוחר יותר הבנתי שהרב אדלשטיין לא ממליץ לבצע את הבדיקה הזו", היא מספרת, "אבל אז זה היה נראה לי טבעי לבוא ולהיבדק".

על המיטה בחדר הבדיקה, היא הרגישה מיד שמשהו לא בסדר. השניות הרגישו כמו נצח. הרופא כיווץ את הגבות, הביט במכשיר האולטראסאונד ושתק.

עוד רגע אחד עבר, ועוד אחד, ואז בישר לה הרופא: תוצאות השקיפות העורפית אינן טובות. לעובר יש מקדם משמעותי למום, ויתכן מאד שיש לו תסמונת דאון, או בעיה התפתחותית אחרת.

"השמים נפלו עלי", מספרת מורן. "התמלאתי חום, דפיקות לב והרגשה נוראית. מי יודע מה יש לילד שלי… אחר כך הלכתי לסקירת מערכות. לקחתי איתי את אחותי, כי פחדתי ממה שאשמע שם. קיוויתי לשמוע בשורות טובות. אבל זה לא קרה. גם כאן הרופא התרצן כשהסתכל על האולטרסאונד, ואז הוא אמר לי שני דברים. דבר ראשון, שהעובר גדול מידי בשביל השבוע שבו הייתי. זה נשמע כמו דבר טוב, תינוק שמנמן ובריא… אבל בפועל הבנתי שתינוקות גדולים מידי זה סימן לבעיות מכל מיני סוגים. אבל הדבר השני שהוא אמר היה מלחיץ עוד יותר: יש שני מוקדים אקוגניים בלב, גם בחדר הימני וגם בחדר השמאלי".

מה הרגשת באותו רגע?

"הרגשתי שאני רוצה להקיא. לא ידעתי איפה לשים את עצמי. יש לי עובר חולה! יש לו סיכוי גבוה להיוולד עם תסמונת דאון! החיים שלי משתנים. זה היה הלם מוחלט.

"מפה לשם, הנחיתו עלי הר של הוראות: ללכת לייעוץ גנטי, לעשות בדיקות מקיפות, סקירות מכוונות, בדיקת מי שפיר… זה הפך להיות הריון מהגיהנום, מהבוקר עד הערב רק בדיקות, ושאלות, ובירורים וחיפושים. כל היום בכיתי. הרגשתי כאילו אני קוברת ילד… לא הייתי מסוגלת אפילו לשמוח עם הילדים שלי שבבית, הייתי פשוט המומה וכאובה".

תפילה ומלחמה לילד בריא

כל זה, עד שמורן החליטה לקחת את עצמה בידיים, ולצאת למלחמה על העובר שלה.

"איך אפשר להילחם במצב כזה? ידעתי שאין לי שום דבר פיזי שאני יכולה לעשות. הפלה לא באה בחשבון, כמובן. לא אני אאבד במו ידי נשמה שנשלחה אלי משמים. אבל גם להרים ידיים ולקבל את העובדה שיש לי ילד חולה, לא הייתי מוכנה. יצאתי למלחמה מסוג אחר. יצאתי למאבק רוחני. אחרי ההלם הראשוני, פשוט הרגשתי שהקב"ה מתגעגע אלי. שהוא רוצה אותי קרובה אליו. ופשוט ידעתי, שאם אתקרב אליו, הוא יעזור לי. הוא יעזור לי לעבור את הקושי הזה בשלום.

"עשיתי כל מה שיכלתי לחשוב עליו. התפללתי בכל רגע אפשרי. קראתי ספרי תהילים, והתחננתי לתינוק בריא ושלם. מה זה בשביל הקב"ה לתת לי תינוק בריא?! זה כלום! אז התפללתי, וצעקתי מכל הלב. כל בנאדם שפגשתי באותה תקופה – בקשתי ממנו שיתפלל עלי, שייוולד לי תינוק בריא. עשיתי גם כל סגולה שיכלתי לחשוב עליה: עשיתי הפרשת חלה כל שבוע, התפללתי שלש תפילות בכל יום, קבלתי על עצמי להכניס את השבת 10 דקות לפני הזמן, ולהקפיד על הלכות שבת. גם השגתי ריבת אתרוגים כסגולה. וגם פניתי לרבנים, כדי שיברכו אותי".

למי פנית?

"הגעתי אל הרב חיים קנייבסקי, שבירך אותי אולי 5 פעמים בברכה והצלחה. הגעתי גם אל בתו, שברכה אותי שיוולד לי בן שיהיה צדיק הדור. הגעתי אל הרב אליהו זר, שברך אותי בתינוק מתוק וצדיק. גם אל הרב אדלשטיין והרב בצרי הגעתי, ושניהם ברכו אותי בתינוק בריא ושלם. אבל הסיפור המדהים ביותר היה לי עם ארגון הידברות מח' אמא שקישרה אותי עם הרב זמיר כהן. הרב זמיר כהן עסוק כל היום בהצלת נפשות ממש, וכמה שניסיתי להשיג אותו – לא הצלחתי. עד שהגעתי למח' אמא של ארגון הידברות והם קישרו ביננו, יום אחד הוא חזר אלי – והשיחה התנתקה. זה היה מתסכל ממש. אך ב'ה שוב קישרו אותי עם הרב וכשהרב ענה לי, הייתי כל כך לחוצה לספר לו את הסיפור שלי, ידעתי שיש עוד המון אנשים שמחכים לדבר איתו, וממש בלעתי את המילים מרוב לחץ ומהירות. ואז שמעתי את הרב – 'תירגעי, אל תילחצי. אני מקשיב לך'. הוא הרגיע אותי, שמע את הסיפור שלי, ובירך אותי בתינוק בריא ושלם. הוא אמר לי: עזבי את הבדיקות, תירגעי מהלחץ. לכי הביתה, שימי לך מוסיקה שאת אוהבת, ותשמחי. השמחה מביאה את כל הברכות".

ועשית את זה?

"עשיתי. כי הבנתי שהשמחה מושכת אליה את הטוב, ושבזכות השמחה אזכה לתינוק בריא. אחר כך גם הגעתי להרצאה של הרב זמיר כהן, ואפילו ניגשתי אליו בסוף ההרצאה, כדי לבקש ממנו שוב ברכה, והוא בירך אותי שוב, במאור פנים". כמו כן הפעילות של מח' אמא דאגו להתקשר ולשאול לשלומי הטוב.

ובינתיים, עשית עוד בדיקות רפואיות?

"הרופא הפנה אותי לבדיקת מי שפיר, אבל כשהתייעצתי עם הרב אדלשטיין, הוא אמר לי לא לעשות אותה. המידע שאקבל, הוא אמר, לא ישנה כלום – הרי אין לי שום כוונה, חלילה, להפיל את התינוק הזה, וחבל להכניס את עצמי ואת התינוק לסיכון הקטן של הבדיקה. אז ויתרתי. רק סקירת מערכות מאוחרת עשיתי, ולא קבלתי שם את השלווה שקיוויתי לה. להיפך, 'הפילו' עלי עוד מידע מלחיץ: לעובר יש אגני כליה מורחבים. עוד סימן לתסמונת דאון. אבל לא הסכמתי להתייאש, לא אחרי כל הברכות שקבלתי, ועם כל התפילות שהתפללתי ושהתפללו בשבילי. ולא שזה היה קל. בכיתי הרבה, בכל הזדמנות. התחננתי לה' שלא יעמיד אותי בעוד ניסיונות. גם פחדתי מהלידה בעצמה, ורק רציתי להיות אחרי".

אין עוד מלבדו

בשבוע 39 התחילו הצירים, ומורן הגיעה לבית החולים כדי ללדת את בנה. "בעלי ואחותי היו איתי כל הזמן. פחדתי מאד, רציתי רק להיות אחרי הלידה, ולדעת מה עם התינוק שלי. הלידה עצמה כבר לא ממש עניינה אותי, רק לדעת מה עם התינוק, רק לשמוע שהוא בריא— זה בכלל יכול להיות? האמנתי שכן. סיפרתי לרופאים ולמיילדות על הבדיקות ועל הממצאים שהיו, ובקשתי מהם רק דבר אחד: להתפלל.

"היה לי דבר אחד טוב במיוחד בלידה: המיילדת שהייתה איתי הייתה עם כיסוי ראש, והרופא שהיה בלידה היה גם הוא עם כיפה. למה זה חשוב? כי כל אדם שפגשתי, בקשתי ממנו להתפלל על התינוק שלי. אדם שאין לו אמונה בה', לא יצליח להבין דבר כזה. לא יצליח להשתתף איתי בתחושות שלי. הם כן הבינו. גם להם יש אמונה חזקה כמו שלי, והם התפללו עלי. אמרתי להם שהזמן של הלידה זה זמן גדול, ושבבקשה יתפללו אז עלי ועל התינוק שלי.

"כשהלידה התחילה, כמעט לא הרגשתי את הכאב. הייתי שקועה כולי בתפילה, וצעקתי כל הזמן 'אין עוד מלבדו! אין עוד מלבדו!' בעלי ואחותי משני הצדדים שלי, והרופאים שהיו בחדר, כולם התפללו ביחד איתי, שאזכה לתינוק בריא ושלם. בכיתי לאבא שבשמים. אמרתי לו – 'השארתי את הילד הזה איתי, בטחתי בך, תן לי אור! תן לי תינוק בריא!'".

ואז הוא נולד, 3.450 ק"ג של מתיקות.

"כמו שאמרתי, הלידה לא עניינה אותי בכלל. רק צעקתי לרופאים – 'הוא בריא? נו, הוא בריא? תגידו לי!'"

והוא היה בריא.

"חי, שלם וקיים, בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. בדיוק כמו שהתפללתי, יום יום, שעה שעה, דקה דקה, במשך 9 חודשים שלמים. כמה טוב ה'!!!

"צדקתי, ה' פשוט התגעגע אלי, הוא רצה את התפילות שלי. בכיתי שוב, והפעם מאושר אינסופי. ידעתי שקבלתי שתי מתנות. גם תינוק בריא, וגם את הקרבה הזו לקב"ה, קרבה שמי יודע אם הייתי מגיעה אליה בדרך אחרת.

יצרתי קשר עם מח' אמא של ארגון הידברות ושמחנו יחד על הבשורה המתוקה והטובה …

"לא הייתי חוזרת על החוויה הזו… אבל קבלתי אותה, וזכיתי לראות מקרוב את יד ה' שמכוונת אותי".

חשוב להגיד רק שהשמחה וההודיה להשם יתברך חייבת לבא בכל תוצאה בע'ה.

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il