כבר אחרי לידת בנה השני, הבינה יעל גריינר כי עיסוקה בתחום הייצוא הביטחוני (מסחר באמצעים בטחוניים מול צבאות זרים) הגיע לקיצו, וכי זה הזמן לעשות הסבה מקצועית ולבחור בתחום המדהים של סיוע בהבאת חיים חדשים לעולם. "אחד הטריגרים היותר חזקים שהשפיעו עליי לבצע את הצעד הזה היה הליווי של חברותיי בשמירת ההיריון ובאשפוז הארוך שקדם ללידה, שבזכותו עברתי סיטואציה מאוד לא פשוטה – בהצלחה ובשמחה: הלידה הזו הייתה לידת חירום קיסרית בשבוע ה-30 להיריון, כך שלא זכיתי לחוות בה ליווי של מיילדת אבל כן זכיתי לחברות טובות ומבינות, שהעניקו לי את הסיוע המירבי בזמן שנזקקתי לו ביותר", מספרת גריינר (38), נשואה ואם לחמישה ילדים משעלבים (סמוך למודיעין).
עוד מוסיפה גריינר ומספרת כי מה שמשך אותה יותר מכל לתחום העיסוק הנוכחי הוא הצורך העז לחזק את היולדות בצורה של מתן תמיכה רגשית, ולא רק פיזית. "העבודה כדולה מהווה בדיוק את הצומת הזו – היא משלבת תמיכה פיזית לצד תמיכה רגשית. מניסיון אני יכולה לומר שהליווי הוא הליך משמעותי, אוהב ומעצים – לא רק עבור היולדת, אלא גם לי בעצמי. אחד הצרכים המשמעותיים ביותר לאישה במהלך הלידה, הוא רצף התמיכה שהיא מקבלת. בלידות ללא דולה, התמיכה הזו מסתכמת בביקור חטוף של המיילדת, מדי שעה לכל היותר, ואני כבר לא מדברת על מתן עיסוי או תמיכה רגשית. כי בינינו – לאיזו מיילדת יש עכשיו זמן להתפנות רק אלייך, כשיש לה עוד שלושה-ארבעה חדרים עם יולדות אחרות, להשגיח עליהן? אני לא אומרת שמיילדות לא עושות את הדברים הללו כשהן יכולות, אבל ברמת העיקרון – מיעוט התקנים בארץ גורם לכך שכל מיילדת כורעת תחת נטל של מספר יולדות בו זמנית – דבר המקשה על מתן תמיכה רציפה לכל יולדת ויולדת".
וכאן, נכנסת גריינר לתמונה: עוד במהלך ההיריון היא נפגשת עם המיועדת לקבל תמיכתה, והשתיים יושבות ובונות תכנית עבודה מפורטת. "אנחנו חושבות יחד איך היא רוצה שהלידה שלה תיראה, עד כמה לתמוך בה, מה יקרה עם התינוק לאחר מכן, וכדומה. זה גם מחייב אותי להיות זמינה ליולדת לאורך כל חודשי ההיריון ובמשך 24 שעות ביממה, עובדה שמעניקה ליולדת הרבה מאוד ביטחון ושקט נפשי".
"לידה בליווי של דולה – קצרה יותר, וכואבת פחות"
בד בבד לעיסוקה כתומכת היריון ולידה, עוסקת גריינר בהדרכה באמצעות סרטונים בהן מרצה היא את משנתה, בנושאים שונים הקשורים לתחום. באמתחתה סיפורים רבים ומרגשים, מחדר הלידה ובכלל – כל סיפור והתובנה שלו, כל תובנה וההודיה שלה. הנה אחד לדוגמה: "הגעתי עם יולדת לחדר לידה, כשהיא עם צירים תכופים אבל לא מאוד כואבים. היא התבקשה להיכנס לקבלה, למוניטור של עשרים דקות ועשתה כן. היא אמנם הייתה שקטה ומאופקת, אבל למי שהיה לידה היה ברור שהיא כאובה מאוד. כעבור עשרים דקות, נכנסה המיילדת, ניתקה אותה מהמוניטור, וביקשה אותה לצאת ולהמתין מחוץ לקבלה – עד שהרופא יזמן אותה לבדיקה. לפי כל התסמינים, שיערתי שהיא כבר נמצאת במצב מאוד מתקדם וביקשתי מהמיילדת לבדוק אותה, מבלי לחכות לרופא. המיילדת נעתרה לבקשתי, ונחשו מה? לא רק שהיולדת הייתה מוכנה ללידה, היא אף ילדה תוך שתי לחיצות בלבד".
איך עשית את זה?
(מחייכת) "ראשית, זה הכל סיעתא דשמייא ובלי זה, כלום לא הולך. אני מניחה שהעובדה שאני נמצאת ליד יולדת ברצף, ומכירה אותה לעומק במשך כל חודשי ההיריון – עוזרת לי להיות ערה לכל שינוי, ולו הקטן ביותר – בהתנהגותה, ברמת העוצמה של הצירים ובתחושותיה. בכך מתאפשרת בעצם הערכה נכונה של מצבה, ויכולת לדעת עד כמה הלידה שלה קרובה".
בעיני גריינר, הפופולריות של התחום תפשה תאוצה בשנים האחרונות הודות לשתי סיבות עיקריות: מחסור בתקנים למיילדות, ומודעות גוברת בקרב היולדות – למשמעות הליווי וחשיבותו. "יולדת שהתנסתה בחוויית לידה נפלאה עם 'דולה', תמליץ עליה לחברות ותעביר את הבשורה הלאה. כך שמטבע הדברים – ברגע שגדל הביקוש – גדל גם ההיצע", היא מסכמת.
שלוש הסיבות העיקריות שבגינן את ממליצה ליולדות להיעזר בשירותיה של "דולה"?
"קודם כל, מי לא רוצה לידה קלה יותר עם החלמה קלה יותר? מחקרים רבים מוכיחים שלידה בנעשית בליווי של דולה, היא לידה קצרה יותר, כואבת פחות ועם סיכון פחות באופן משמעותי לניתוח קיסרי. זאת מבלי להרחיב את הדיבור בתחושת ההקלה הפיזית והרגשית, במהלך הלידה ולאחריה.
"כמובן שאף יולדת לא רוצה להיות לבד בתהליך הזה, לכן מצטרפים אליה בני המשפחה או חברות. אבל התמיכה שהם מספקים, איננה מהווה תחליף לתמיכה מקצועית שתעניק ליולדת לא רק שקט נפשי כי אם גם ביטחון שיש מי שממלא את מקום המיילדת במתן התמיכה הרגשית, לכשהיא יוצאת מהחדר.
"הסיבה השלישית והאחרונה היא שחלק מתפקידה של ה'דולה' הוא לתרגם ליולדת את השפה בה מדברים הרופאים, וכן – הרבה פעמים היא דומה יותר ללטינית מאשר לעברית. כך היולדת מרגישה שיש לה 'שליטה' יחסית על הנעשה עמה".
