האוכלוסייה במדינת ישראל גדלה משנה לשנה בקצב מעורר השתאות. בישראל, כל אישה יולדת בממוצע 3.1 ילדים – ילד אחד יותר מן הממוצע הקיים במדינות ה-OECD. מספר זה גבוה מן הממוצע הקיים ברוב המדינות המתפתחות, כולל מדינות כמו דרום אפריקה, אינדונזיה, פרו והודו. למעשה, המדינות היחידות בעולם שמחזיקות בממוצע ילודה גבוה יותר מהקיים בארץ הן המדינות באפריקה. מדינות ערב מחזיקות בממוצע דומה לזה של ישראל.
במאה האחרונה ניכרת בעולם מגמה של ירידה בילודה, שמתרחשת במקביל לחיזוק של "מעמד האישה", כמו גם של העלייה הכללית בהשכלה וברמת החיים של משפחות במדינות המפותחות. באופן כללי, המחקרים מראים כי ככל שהאישה משכילה יותר ובעלת קריירה משמעותית – כך היא יולדת פחות. למעשה, הנתון הזה נכון בכל מקום בעולם – חוץ ממקום אחד. איפה? ניחשתם נכון…
אף על פי שגם בישראל יש תהליך של עיור (מעבר מהכפר אל העיר), ושנשים ישראליות רבות יוצאות לעבוד מחוץ לבית, הדבר לא פגע בשיעור הילודה בארץ, בניגוד למדינות אחרות. להיפך – בשני העשורים האחרונים עלה ממוצע הילודה במגזר החילוני מ-1.8 ילדים ל-2.2. גם ממוצע הילודה בקרב נשים חרדיות עלה בשנים אלה, אם כי באחוזים נמוכים יותר. לעומת זאת, אצל הנשים הערביות מתרחשת תופעה דומה לזו שקיימת בכל העולם, והילודה במגזר הערבי ירדה בשני העשורים האחרונים באופן משמעותי במיוחד – מכ-9 ילדים לאישה ל-3 בלבד.
הנתונים האלה מעניינים במיוחד לאור העובדה שבתחומים קשורים אחרים, ישראל נמצאת באותו מצב כמו שאר מדינות העולם. למשל, העלייה בגיל הלידה הראשונה. נשים בישראל, כמו גם בשאר מדינות העולם, יולדות לראשונה בגיל מבוגר יותר משהיה בעבר. אך בעוד שבמדינות אחרות המשמעות היא שישנם פחות ילדים במשפחה, בישראל המשמעות היא פשוט יותר לידות בפחות זמן.
כל הנתונים האלה לקוחים ממחקר שערכו פרופסור אלכס וינרב, פרופסור דב צ'רניחובסקי ואביב בריל, במרכז טאוב. המחקר מצביע על כך שלשיעור הילודה הגבוה יש השפעות חיוביות – כמו למשל העובדה שיותר ילדים נולדים למשפחות בהן יש אחים ואחיות, במקום להיות ילדים יחידים.
