מה הקשר בין כך לבין הפלות?
החלטתה האישית של האשה
מה הדין במקרים יוצאים מן הכלל?
מה הקשר בין כך לבין הפלה מלאכותית?
המתות חסד נועדו בדרך כלל להועיל לסביבה – לא לחולה עצמו.
כאשר מחליטים על המתת חסד, המטרה היא להקל על הקרובים שסובלים מהנטל.
באופן דומה, גם הפלה מלאכותית נעשית לעיתים לא לטובת העובר, אלא כדי להקל על ההורים שאינם רוצים בגידולו.
השאלה המרכזית היא: האם מותר לאדם למנוע מעצמו קושי נפשי או פיזי באמצעות נטילת חייו של אחר?
ערך החיים אינו נתון להחלטת אדם
כאשר חברה מתירה להחליט אילו חיים שווים ואילו לא, היא פותחת פתח מסוכן לשיפוטיות כלפי חיי אדם.
השיפוט הזה מוביל בהכרח לפגיעה בערך החיים.
פרופ’ ישעיהו ליבוביץ', מדען והוגה דעות, עסק רבות בשאלות מוסר.
במאמרו “הרפואה וערכי החיים” כתב שאין לאדם סמכות להכריע שחיי אדם אחרים אינם כדאיים.
אם נתחיל לחשוב כך, כל אחד יוכל להחליט מחר שחיי זולתו חסרי ערך.
ברגע שהשיפוט עובר ממלכות האל למלכות האדם – הדרך להתפוררות מוסרית קצרה מאוד.
ההחלטה האישית של האישה
יש הטוענים כי הפלה מלאכותית היא החלטה אישית בלבד.
לטענתם, רק האישה יכולה לדעת מה נכון עבורה.
אבל גם העובר הוא אדם – רק קטן ושקט יותר.
תארו לעצמכם אדם שאומר:
“אמי רצתה להפיל אותי, אך התחרטה. אני שמח שחייתי. האם הייתה לה זכות למנוע את חיי?”
מה ניתן להשיב לו?
אם חייו החלו ברחם אמו, לאיש אין רשות לסיימם.
זכות האישה על גופה – טיעון שגוי
האמירה “זכות האישה על גופה” אינה מדויקת מבחינה מדעית.
העובר נמצא בגוף האישה, אך איננו חלק מגופה.
יש לו דנ"א עצמאי, תנועה עצמאית ופעילות מוחית.
כאשר אישה בהיריון אומרת “התינוק שלי”, ברור שהיא רואה בעובר אדם נפרד.
גם המדע יודע שעוברים מחודש חמישי מסוגלים לחיות מחוץ לרחם בעזרת אינקובטור.
לכן, אי אפשר לומר שגופו של העובר הוא חלק מגוף האם.
חיים אינם תלויים ברצון אישי
אם אדם אחר יהרוג עובר שאישה רצתה לשמור, החוק יראה בכך רצח.
אבל אם האישה עצמה תחליט לבצע הפלה מלאכותית, החוק לא יראה בכך רצח.
זהו אבסורד מוסרי: ערך החיים לא יכול להשתנות לפי רצון של אדם.
השאלה האמיתית אינה על “זכות האישה על גופה”, אלא על זכותו של העובר לחיים.
לאף אדם אין זכות ליטול את חייו של אחר, גם לא כשהוא עדיין בבטן אמו.
ומה עם מקרים יוצאי דופן?
יש השואלים על מצבים של הריון בכפייה או בנכות קשה.
אולם גם אז אין נלחמים ברשע במעשה אכזרי יותר – הפלה אינה תיקון לעוול, אלא עוול נוסף.
ההלכה קובעת:
“לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות” (דברים כד, טז).
כשם שלא נהרוג אדם שנולד מיחסים אסורים, כך לא נפגע בעובר שנוצר מנסיבות קשות.
מקרים חריגים אינם מצדיקים כלל
לעיתים נשמעת הטענה: “ומה אם יש נכות קשה?”
אולם גם אם קיימים מקרים כאלה, הם נדירים מאוד.
99% מההפלות נעשות מסיבות של נוחות אישית בלבד.
אי אפשר להצדיק את הכלל בשם מקרה נדיר.
חיי אדם אינם תלויים בנסיבות, אלא בקדושתם ובערכם.
סיכום
הפלה מלאכותית איננה החלטה רפואית בלבד, אלא שאלה מוסרית עמוקה.
כאשר האדם מתיר לעצמו לשפוט מתי חיים ראויים – ערך החיים כולו מתערער.
החיים אינם רכושו של אדם.
הם מתנה, ועלינו לשמור על קדושתם.
מחלקת אמ"א למניעת הפלות של הידברות הצילה תינוקות יהודים רבים מאובדן, ומסייעת לנשים בהריון להתגבר על קשיים ולהציל את חיי ילדיהן. רצוי להירתם ולתרום למשימתם היקרה.
שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?
אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.
לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקת הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
