"את לא מבינה מה קרה לי", אמרה חגית בקול נכאים.
הייתי מופתעת כל כך. מה קרה לה? למה נפלו פניה? לא שראיתי אותה, אבל הכרתי אותה היטב דרך השיחות. יכולתי לדמיין אישה מצליחנית שתמיד מספרת על החיים הטובים, על פרנסה ועל ילדים מוצלחים. תמיד שמחה ונעימה. מה היא עומדת לספר לי, ומה מסתתר מאחורי המשפט שזרקה?
"מה קרה, חגית, אולי אוכל לעזור לך?".
"מה הקשר, איך תוכלי את לעזור במקרה המזופת הזה?".
"בכל זאת, דאגה בלב איש, ישיחנה". הרגשתי שהיא מעוניינת באוזן קשבת.
"גיליתי שאני בהריון", אנחה עמוקה נשמעה מגרונה.
"נו, ברוך ה'". אולי היא התבלבלה בין דורון לאסון.
"מה נו, את לא מבינה מה נחת עלי. יש לי כבר 5 ילדים בבית. הגדול בן 17 והקטנה בת 7".
"זה נשמע מצוין, מה לא טוב?".
"לא, לא, לא, זה ממש לא בשבילי הסיטואציה הזו. ההיריון בא ממש לא בזמן הנכון, לא בתקופה טובה. אין לנו ברירה אלא לבצע הפלה".
"הפלה, למה?".
"יכולתי לצפות ממך לתגובה כזו. מהמקום שלך יש רק תשובה אחת. את לא יכולה להבין אותי".
"חגית, סליחה שאני לא מבינה אותך. אבל מכירה אותך טוב. הקב"ה שולח לך מתנה ענקית, ואת מזלזלת בה וזורקת לו אותה בפנים. כך בדיוק אני רואה את הדברים".
"אני יצאתי כבר מהקטע של לגדל תינוקות. התקדמתי מאוד במקצוע שבו אני עוסקת, עיצוב פנים. הקריירה הזו דורשת ממני להקדיש שעות רבות, אם אני רוצה להצליח. זה לא בא לי בקלות. סוף סוף נכנסתי למסלול חיים שחלמתי עליו. ההחלטה לבצע הפלה היא החלטה של שנינו. אני ובעלי כבר סגורים על זה, ואין על מה לדבר. יש עוד דבר שאת לא יודעת. זה לא עובר אחד אלא שניים. אלו תאומים, כך שאני נכנסת למשהו מסובך הרבה יותר. איך אני מכניסה תאומים לתוך החיים שלי? אני לא אעמוד בזה. הם יהרסו את המרקם המשפחתי העדין. אל תשכחי שגם הזוגיות שלנו נכנסה רק עכשיו לתלם.
"חגית, בבקשה תחשבי על זה שוב. אני כבר לא מדברת על שזה רצח שעבר מכבסת מילים, ואני כבר לא מדברת על איך שתרגישי אחרי הפלה. רק תחשבי שוב שה' נותן לך מתנה אדירה, ואת דוחה אותה. בשמיים נוהגים מידה כנגד מידה, ואם את לא מעריכה מתנות – יקחו ממך מתנות אחרות. למה לך להיכנס לזה?".
"ההחלטה נפלה כבר". כך הסתיימה לה השיחה שלא נתנה לי מנוח.
בשיחות האחרות שלי איתה הצלחתי לשכנע אותה שתדחה את ביצוע ההפלה. היא נשמעה מסופקת קצת יותר, אבל בעלה נחוש שההפלה חייבת להתבצע. הוא טוען שהוא זקן מכדי לגדל מהדורה שנייה של ילדים. לא, זה ממש לא בשבילו.
בשיחות הבאות לא היה שינוי בעמדתה, ובדעה אחת עם בעלה, התעקשה על כך שהבחירה שלהם הגיונית ונכונה.
"בזמן שאת עושה כאלה מאמצים לוותר על תינוק, עושות אלפי נשים שלא זכו את הדרך ההפוכה, ומשלמות עשרות ואלפי דולרים לזכות בילד. כי הן מבינות שילד זו מתנה. אל תוותרי עליו. נסי לשמוע את זעקתו אליך – אמא, אל תוותרי עלי, בבקשה —".
"את לא נמצאת בנעליים שלי, ואין לך אפשרות להבין. אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
"אין אישה בעולם שהתחרטה על כך שנתנה לעובר שבה חיים, אבל ישנן אלפי אלפים שמתחרטות על ההחלטה האומללה לאבד את ילדן בידיים".
"כשאני חושבת שאצטרך לשנות הכל ולוותר על הרבה דברים בגלל תינוק, קשה לי מאוד. אני מרגישה כבדות להשקיע את כל כולי בתינוקות. אולי אם הייתי צעירה יותר, או ללא ילדים, זה היה אחרת".
"העבודה תוכל לחכות, הקריירה תדחה, ואת תתמלאי בכוחות חדשים ורעננים ברגע שתכניסי את השמחה הביתה. אבל התינוקות הללו לא יופיעו שוב. זו בכייה לדורות. הצער הגדול שיהיה לך יהיה ללא נשוא. המעשה הזה יהיה בלתי ניתן לתיקון. בבקשה, חגית, תני להם לחיות. האם חשבת על השותף השלישי, על הקב"ה? האם הוא ייתן לך תינוק בלי העזרה מסביב? הכל יגיע בעסקת חבילה. העזרה, הכוחות, השמחה, המטרנה והטיטולים". הרגשתי שאני חייבת לנער אותה, ממש כמו אחת שעומדת על שפת תהום ומתעקשת ליפול.
בשיחה הבאה היא כבר התקדמה, ואמרה שהיא בעצם לא תפיל אלא תדלל. מספיק לה אחד.
אחרי השיחה המתישה הזו נשאר לי רק להתפלל שד' ייתן לה את התבונה לבחור בחיים.
לאחר חודשים ספורים הגיע טלפון מחגית. קולה היה חנוק ונרעש.
"רציתי לבשר לך. מגיע לי מזל טוב, נולדו לי תאומים. תודה לבורא עולם שנתן לי מתנות נפלאות אף על פי שעיקמתי את האף. ותודה שלא נתת לי לעשות את ההפלה. תודה לך", קולה רעד מהתרגשות.
יעברו כמה ימים מאז, עד שאקבל ממנה תמונות של תאומים מדהימים ביופיים. שאלתי אותה איך יש לה הכח, אחרי לידה, לחשוב בכלל על שליחת תמונות. ואז היא ענתה שזה הרעיון של בעלה.
"אני ובעלי מאושרים. אנו מצטמררים מהרעיון האווילי שהיה לנו, וחשבנו שמגיע לך תמונות מהם. הרי הם שלך".
"שלי?".
"ברור. את דאגת שהם יבואו לעולם".
"חגית, אני מביטה בהם. הם מדהימים. רק תגידי, את מי רצית לדלל – את הימני או השמאלי? את הנמוך או את הגבוה? את זה עם הגומות או את השני החייכן? את מי?".
"די, די, אני לא עומדת בזה. אל תזכירי את זה לעולם".
התמונות המתוקות בארנק שלי. הם הרי שלי. ואם אתקל בעוד זוג שהחליט לא לקבל את מתנתו של ד', אעמיד את התמונה מול עיניו.
כי תמונה אחת שווה אלף מילים.
בשולי הדברים: השיחות "מיומנה של טלפנית" נאספות ממוקדניות שונות בהידברות.
שיחה זו ואחרות רבות שהגיעו למערכת בענייני הפלות הביאו לפתיחת מחלקת אמ"א, המסייעת למניעת הפלות. כיום מספר התינוקות שניצלו הוא למעלה מ-10,000.
שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?
לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
