"יש לתינוקת ראש מאוד גדול" – ואיך הסיפור הזה נגמר בהשגחה מופלאה
אף אחד לא הכין אותי למילים שניחתו על ראשי כרעם ביום בהיר בעת בדיקה שגרתית.
"יש לתינוקת ראש מאוד גדול", אמרה טכנאית האולטרסאונד, "אני שולחת את התוצאות לבדיקה מקיפה יותר".
כאחת שעברה כבר חלק ניכר מההריון, זה בהחלט לא מה שציפיתי לשמוע. מאותו הרגע התחיל מסע בדיקות מפרך, מסע לא קל, מלא דמעות וחרדה. ראש גדול לתינוקת, לטענת הרופאים, יכול להעיד על מחלות ותסמונות קשות מאוד.
אני שולחת את התוצאות לרופא שלך, והוא יחליט מה לעשות
הייתי בבדיקת אולטרסאונד בשבוע מתקדם יחסית.
הטכנאית ואני הספקנו לשוחח ואפילו לצחוק מהעוברית שלא מפסיקה לזוז, כשלפתע הרצינו פניה והיא השתתקה.
דקות ארוכות עמדה ובחנה את המסך שמולה. פניה הקודרות לא בישרו טוב.
"קרה משהו?", שאלתי בחשש. "תכף נראה", היא ענתה תשובה לא ברורה והמשיכה להביט במסך.
במוחי התרוצצו אלף מחשבות שונות. נשמתי עמוק וניסיתי להרגיע את עצמי.
אחרי דקה שנראתה כמו נצח היא אמרה: "יש לתינוקת ראש גדול מאוד. לא פרופורציונלי לגודל הגוף ולמספר שבועות ההריון. אני שולחת את התוצאות לרופא שלך והוא יחליט מה לעשות".
זאת, כאמור, היתה נקודת הפתיחה של מסע לא פשוט אך מלא השגחה פרטית.
במהלך המסע עברנו בדיקות שונות ומשונות, שמטרתן היתה אחת – לקבוע את גודל הראש. בחלק מהבדיקות "התבשרנו" על רשימה של מחלות ותסמונות אפשריות.
"מסע הבדיקות וההלחצות" – הריון לא קל
ברוך השם, ההריונות שלי לא פשוטים.
עבודה ככתבת הידברות לא נחשבת לעבודה פיזית, נכון? אך עבורי גם ישיבה מול מחשב הפכה למשימה בלתי אפשרית.
אי אפשר להסביר את זה במילים – הייתי מושבתת כפשוטו. נוסף להכל, קיבלנו רשימה של בדיקות ואבחונים שונים.
ביצעתי רק את הבדיקות הנדרשות על פי דעת תורה.
ברור שלשמוע את כל השמות המוזרים והתחזיות הקודרות היה דבר מלחיץ מאוד.
"הפסקת הריון?" בהיתי בו בתדהמה
"אני מניח", אמר לי הרופא תוך כדי שהוא מקריא רשימת מחלות אפשריות,
"שהפסקת הריון היא לא אופציה עבורך".
היה זה לאחר חודשים של בדיקות מתישות, ממש כמה ימים לפני הלידה.
"הפסקת הריון?", בהיתי בו בתדהמה.
"רוב הסיכויים שהכל יהיה בסדר", הוא מיהר להרגיע, "אבל אני חייב להקריא לך את רשימת המחלות והסיכונים האפשריים".
מחשבות על נשים אחרות
אני חושבת על כל אותן אמהות שמקבלות הפחדות כאלו על בסיס יומי.
כל אותן נשים שמגיעות בשמחה לאולטרסאונד ויוצאות מבוהלות עם רשימת תרחישי זוועה אפשריים.
מה הן עושות? למי הן פונות?
האם הן יודעות שמחלקת אמ"א קיימת גם בשביל מצבים כאלו?
האם הן יודעות שבמחלקת אמ"א הן תקבלנה ייעוץ, הכוונה, כתף תומכת ומעטפת של חום ואהבה?
אני לא בטוחה שכולן יודעות, ולכן אני משתפת בסיפור שלי.
סוף טוב – תינוקת בריאה עם ראש תקין
כמה ימים לאחר מכן, מסע ההפחדות הגיע לסיומו.
בשבוע 39 ילדתי את בתי המתוקה, טליה ליבא.
בחסדי השם נולדה לנו תינוקת בריאה, שמנמנה ומקסימה במשקל 3.5 ק"ג.
היום היא בת תשעה חודשים, חייכנית ועם ראש תקין לגמרי – לא עוד “ראש גדול לתינוקת”, אלא מתנה מושלמת.
טליה ליבא – כשמה כן היא – הלב של הבית.
כולם סביבה, כולם רוצים להחזיק אותה ולשחק איתה. היא מקסימה את כולם בחיוכים וצחוק מתגלגל.
אין אושר גדול יותר עבורי מלראות אותה גדלה ומתפתחת.
"את יודעת", אני לוחשת לה לפעמים, "מה חלילה היה קורה אם הייתי מקשיבה לרופאים? הייתי מסתובבת עם חסרון עצום וחור בלב".
סגירת מעגל מרגשת
כחודש לאחר הלידה הגעתי לקופת החולים לבדיקה שגרתית.
את הטכנאית פגשתי פגישה "מקרית" במסדרון.
היא זכרה אותי היטב וניגשה בחשש לעגלה.
"הכל בסדר, בחסדי השם", הרגעתי אותה.
הרמתי את התינוקת מהעגלה וערסלתי אותה בזרועותיי.
הטכנאית נראתה נרגשת מאוד. היא הביטה בטליה, בחנה את הראש שלה ואמרה ספק לי ספק לעצמה:
"טוב, אולטרסאונד זה לא מדויק. אנחנו יודעים שיש טעויות".
עכשיו, ברוך השם, גם אני יודעת.
עד כה ניצלו מעל 10,000 תינוקות, ומעולם לא נמצאה אמא שהתחרטה על הנולד. כאן פועלים ופועמים חיים של אמ"א: לפניות, בקשת סיוע, ייעוץ והכוונה ללא עלות טל' 073-222-1333 נייד 052-955-1591 דוא"ל kalina@htv.co.il