כשמדברים על הפסקת היריון, משתמשים במילים רכות, נקיות: "הפלה", "זכות האישה על גופה", "הליך רפואי". אבל מה מסתתר מאחורי המילים?
בואו נניח לרגע את ההגדרות המשפטיות בצד. אם תינוק בן יום מחוץ לרחם הוא בן אדם לכל דבר, מה ההבדל בינו לבין אותו תינוק רגע לפני לידתו? או חודש לפני? בשני המצבים מדובר באותו יצור, עם לב פועם, תחושות ותגובות. האם מיקומו הפיזי באמת משנה את ערך חייו?
מחקרים הראו כי כבר בשבוע השישי להיריון יש לעובר דופק. בשבוע השמיני מערכת העצבים מתחילה לפעול. בשבוע ה-12, העובר יכול לחוש מגע. הוא מגיב לקולות, לאור ולמגע חיצוני על הבטן. ניסויים הוכיחו שתינוקות ברחם יכולים "ללמוד" – הם מזהים קולות ששמעו לפני הלידה ומגיבים אליהם לאחר שנולדו. איך אפשר לומר שאין כאן חיים?
ביהדות, קדושת החיים היא ערך עליון. העיקרון הבסיסי הוא ברור: "בחירה בחיים" היא לא רק סיסמה, אלא דרך מוסרית עמוקה. כבר בגמרא נאמר "מי שמציל נפש אחת – כאילו הציל עולם ומלואו", האם אין זה נכון גם לגבי נפש שטרם נולדה?
החברה נוהגת להגן על חסרי ישע – על ילדים, על בעלי חיים, על חולים סיעודיים. אבל מה עם היצור חסר הישע ביותר – העובר ברחם אמו? האם אין לו זכות בסיסית לחיים? ואם ננסה להצדיק את הפסקת חייהם, האם לא כדאי לעצור ולשאול: האם אנו באמת מצדיקים, או פשוט מחפשים תירוץ נוח?
צפו בדברים של קלינה
גילית שאת בהריון? צריכה לקבל החלטה? שוקלת הפלה? או מכירה אישה / נערה במצוקה? בבקשה, אל תעמדי מנגד. קחי רגע אחד למחשבה. מחלקת אמ"א בהידברות:כאן פועלים ופועמים חיים של אמ"א: לפניות, בקשת סיוע, ייעוץ והכוונה ללא עלות: טל' 073-222-1333 נייד 052-955-1591 דוא"ל kalina@htv.co.il
