"אני לא יכולה לתאר מהי ההרגשה של לאבד ילד. פעם ראשונה הרגשתי מה זה שברון לב. זה הדבר הכי נורא שהורים יכולים לעבור".
שירית משתפת אותנו בחוויות הקשות של איבוד העובר בהפסקת היריון שנעשתה מבחירה. את המילים האלו היא כותבת דווקא כמכתב תודה על הקשר עם הידברות, שנרקם בתחילתו של מסע חיים לחיזוק באמונה.
שירית ובעלה ידעו תלאות רבות גם לאחר איבוד העובר, והם זכו להתחבר יותר לבורא עולם בזכות הליווי הצמוד שהם קיבלו ממחלקת מתחברות למען טהרת המשפחה.
הסוף, שהיה טוב, הגיע גם הוא לאחר מבחני אמונה מאתגרים, כפי ששירית מתארת במכתבה, אך הסיפור מתחיל קודם כל בחושך על פני תהום, שהיה מנת חלקם של בני הזוג לאחר ששירית עברה לידה שקטה מרצון.
לידה שקטה מרצון: "עברתי לידה וצירים לכל דבר"
לידה שקטה מרצון היא הפסקה של חיי העובר. יש הקוראים לזה הפלה יזומה, אך המילה הנכונה היא הפסקת חיים – רצח, ואין דרך יפה ומכובסת לומר את זה. לידה שקטה מרצון מתרחשת בחודשים מתקדמים, במסגרתה (לא לבעלי לב חלש) מזריקים לעובר זריקה למח וללב על מנת להמיתו טרם יגיח לאוויר העולם. לא נעים להם שייוולד, ואיך יפסיקו לו חיים כשהוא מונח לפניהם חי, בוכה ונושם – לא נעים להם פנים מול פנים, אז מעדיפים להמיתו כשהוא לא לפניהם בחיים, כשאין מי רואה ומביט, והכל בשם הרחמים והחמלה. מי ייתן תמורתו? ואין להשיב את הנעשה!
"עברתי לידה וצירים לכל דבר, אבל הכאב הפיזי לא כאב לי כמו הכאב הנפשי", משתפת אותנו שירית.
זה רק נראה כמו לידה. מרגישים צירים לכל דבר, אבל בסופו של דבר שומעים שקט אחד ארוך ועצוב. התינוק כבר לא יכול לבכות, ואת זעקתו של העובר שהפסיקו את חייו במזיד – מי ישמע?
לצערה של שירית, היא בחרה להפסיק את חיי תינוקה בחודש שביעי בגלל נבואות שחורות על תסמונת נדירה, שהפחידו אותה ואת בעלה כהוגן.
"לא ידעתי מה המשמעות של הפלה, ולא היה לי עם מי להתייעץ"
"לא הייתי אדם שמאמין במאה אחוז. לא ידעתי מה המשמעות של הפלה, ולא היה לי עם מי להתייעץ", מספרת שירית להידברות באותו מכתב שבו היא מביעה כנות והכרת הטוב. בנוסף, היא מתארת את הנסיבות שהובילו אותה ואת בעלה לבחור באפשרות של הפסקת חיי העובר: "בחודשים הראשונים של ההיריון התפתחות העובר היתה תקינה, והבדיקות היו תקינות גם הן". שירית מציינת כי בחודש חמישי נתבקשו היא ובעלה להיות במעקב לאחר תוצאות בדיקה מסוימת. נאמר להם שזה לא עניין מסוכן. שירית ובעלה התייעצו עם רופא פרטי, וחוות דעתו היתה שהכל בסדר, אך כדי לוודא זאת הוא קרא לרופא בכיר יותר. הלה נכנס, בדק, והתחיל לצעוק על עמיתו, כפי שמספרת שירית.
"הבנתי שיש משהו לא תקין", משחזרת שירית. "לא נתנו לי הרבה אפשרויות: או להמתין לבדיקה מסוימת, או ללכת להפיל בשבוע מתקדם. סירבתי להאמין למשמע אוזני. הרגשתי שהקרקע נפתחת, אני נכנסת לשם, והיא נסגרת עלי. זה ילד שחיכינו לו כל כך, ורצינו אותו".
"התחלתי להיות אדם מאמין"
שירית ובעלה ממשיכים את ההיריון ללא תקווה, עם חששות גדולים, ובלי הדבר העיקרי: האמונה שהכל מאיתו יתברך, ושמפתחות החיים אינם בידיים שלהם, אינם בידי הרופאים, אלא רק בידיים של הקב"ה.
וכך, כשהייאוש סגר על בני הזוג מכל כיוון, ובעת מחסור במידע מהימן על משמעות ההפלה מכל ההיבטים: הרוחני, המוסרי-ערכי, הבריאותי והנפשי – נעשתה הבחירה להפסיק את חיי העובר בשלב מתקדם.
לאחר ההפלה התחזקה שירית. "התחלתי להיות אדם מאמין. קראתי סיפורים וניסים של אחרים, אך לא האמנתי שגם לי זה יקרה", ואז הגיע הרגע שבו קראה שירית סיפור על טהרת המשפחה.
"זו הרגשה שאין לתאר. את מרגישה שיש הילה מעלייך"
"אמרתי לבעלי שדברים לא קורים סתם, ולכל דבר יש סיבה". כך כשהיא מרגישה שיש לה מה לתקן על חשבון העבר עם העובר, פנתה שירית מחלקת מתחברות בהידברות.
"פניתי להידברות כדי לקבל הסבר מה צריך לעשות בעניין טהרת המשפחה. רציתי לעשות שינוי כדי לספר את הסיפור שלי". שירית מספרת כי היא אכן קיבלה בהידברות הסבר על המצווה החשובה והמרגשת, ושם הכירו בני הזוג את הרב ראובן זכאים.
(צילום: shutterstock)
"מבחינתי הוא השליח של בורא עולם. הרב זכאים בכל הזדמנות התפלל עלינו, בכל התייעצות הכי הכי קטנה הייתי מיד מתייעצת איתו, והוא תמיד היה שם בשבילנו, תמיד הקשיב, ותמיד כיוון אותי לדרך הישר. בנוסף, הרב היה מייעץ בכל שאלה הלכתית, ותמיד קיבלתי מענה מהיר ואנושי. אני תמיד אודה לו על כך, ואכן התפילות שלו ושל כולם נענו". מציינת שירית בהתרגשות.
שירית התחילה להתחזק במצוות הטהרה. "בהתחלה זה היה לי מוזר, כי אני לא מכירה, למעט החתונה, אך לאט לאט התחלתי להתחבר. זו הרגשה שאין לתאר, את נכנסת הביתה טהורה, ומרגישה שיש הילה מעליך".
"היה פחד שחלילה יקרה משהו"
מקץ חודשיים שירית התבשרה בשעה טובה על הריונה. "חיכינו לזה המון, והיה פחד שחלילה יקרה משהו. למדתי שאם אני רוצה שמשהו יצליח, אני צריכה לשמור עליו בשקט ולא לספר לאף אחד. בעלי ואני החלטנו שאנחנו שותקים, ולמעט משפחה קרובה אף אחד לא ידע על ההיריון הזה".
נראה כי גם לאחר קבלת הבשורה המשמחת, לא ידעו בני הזוג שלווה ונחת, וכי מה שהחזיק אותם היה החיזוק באמונה שקיבלו בין השאר בזכות מחלקת מתחברות: "מאז המקרה התחלתי להודות לבורא עולם על הכל. שום דבר לא מובן מאליו בחיים שלנו. בשבוע 9 התבשרנו שיש לנו תאומים זהים. השמחה הייתה בשמיים, הרופאים תמיד הפחידו והלחיצו שיש המון סכנות. הייתי בהמון מעקבים שלוש פעמים בשבוע, המון אשפוזים, צירים מוקדמים ועוד תופעות לא נעימות, אך תמיד אמרתי לעצמי שבורא עולם לא שוכח אותי, הוא תמיד לצידי, ואני מאמינה בו במאה אחוז. מובן שהרב זכאים היה שם בשבילנו וגם הצדיקות מהידברות היו איתי בכל התהליך, כי היה בי פחד תמיד אחרי מה שקרה".
"פתאום הרגשתי אדם עשיר"
שירית ממשיכה ומתארת את התהליך שעברה לטובה במה שקשור לאמונה: "עברו השבועות, ובכל יום שעבר אמרתי תודה. בכל בדיקה אמרתי תודה. בכל פעם שהיה קורה משהו, אמרתי תודה.
פתאום הרגשתי אדם עשיר. לא בכסף, אלא עשירה בכך שאני יכולה לעשות דברים בכוחות עצמי: כשיש אמונה – יש הכל.
"ברוך השם נולדו לנו תאומות זהות. אני לא יכולה לתאר את האושר שקיבלתי לחיים. בעלי בעננים, הפכתי אותנו למשפחה. קיבלתי 2 מתנות קטנות שבשבילן הייתי מוכנה לעבור את הכל. על כל סימן וכאב אני אומרת תודה, כי זה בכלל לא מובן מאליו.
הפכתי לאמא. בורא עולם לא שכח אותי ואת מה שעברתי בדרך הקשה והארוכה.
עברתי תהליך של שינוי. בורא עולם רצה שאני אתקרב אליו. עברתי תהליך שבסופו יצאתי בידיים מלאות, וזה הנס שלי בחיים.
רציתי להודות לארגון הידברות על כל העזרה שלהם ועל כל התמיכה. זה בכלל לא מובן מאליו, אנשים כל כך צדיקים. במיוחד לרב זכאים שהיה שם לצידי בכל התהליך ועד היום בכל שעה ושעה. וגם לפעילות שעובדות במחלקת מתחברות אני רוצה להודות על כל התמיכה ועל כל העזרה".
שוקלת הפלה ? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים? אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.
לפרטים ויצירת קשר, חינם ללא תשלום: לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
