ריבוי מי שפיר הוא מצב שבו קיימת כמות גדולה מדי של נוזל בתוך שק ההיריון. מדובר בתופעה מוכרת המתרחשת בכאחוז אחד עד שניים מכלל ההיריונות. במהלך כל בדיקת אולטרסאונד, הרופאים בודקים את כמות המים. הם מוודאים שהכמות תקינה ואינה מועטה או מרובה מדי.
מהם הגורמים לתופעת ריבוי מי שפיר?
ברוב המקרים, הסיבה המדויקת אינה מתגלה במהלך ההיריון או אחריו. עם זאת, המדע מכיר מספר גורמים שכיחים למצב זה. הסיבה הנפוצה ביותר למצב של ריבוי מי שפיר היא סוכרת היריונית. הקשר בין השניים ברור מאוד מבחינה מחקרית.
קיימות סיבות נוספות לתופעה זו:
- מומים במערכת העיכול של העובר.
- הפרעה בהפרשת הורמונים שונים.
- תסמונות כרומוזומליות.
- זיהום תוך רחמי או בעיות בשליה.
כיצד מטפלים בבעיה?
במרבית המקרים מדובר במצב קל בלבד. לעיתים האם חשה אי נוחות, אך המצב אינו דורש טיפול מיוחד. במקרים של ריבוי מי שפיר משמעותי, הצוות הרפואי מבצע מעקב צמוד. הרופאים בודקים את הסיבות ומטפלים בהן במידת האפשר. לדוגמה, הם מאזנים את רמות הסוכר אצל האם.
לעיתים נדירות מבצעים ניקוז של המים. חשוב לדעת כי לטיפול זה קיים סיכון מסוים. בנוסף, המים עלולים להצטבר שוב גם לאחר הניקוז.
ההתמודדות בזמן הלידה
הסיכון המרכזי במצב זה מופיע בזמן הלידה. כאשר שק המים פוקע, הנוזל עלול להתרוקן במהירות רבה. מצב זה עלול לגרום לצניחה של חבל הטבור ולמצוקה עוברית.
לכן, הצוות הרפואי פועל בזהירות. הרופאים פוקעים את השק בצורה מבוקרת. הם מוודאים שהמים יוצאים בקצב איטי ויציב. כך הם שומרים על בטיחות האם והתינוק לאורך כל הלידה.
