"צריך לפרסם את הפעילות של מחלקת אמ"א של ארגון 'הידברות'. זה מפעל חסד שמציל חיים וחשוב שיכירו אותו וייעזרו בו. לדעתי, צריך שכל מי שהיה במצב שלי ושל אישתי, ידע, שפנייה ל'אמ"א' משנה את החיים! הם הכניסו לנו אור גדול הביתה! בזכות ההצלה שלהם, חסדי השם, יש לנו בת בחיים, נס חנוכה מאיר ועצום משלנו שצריך לפרסם ברבים".
כך מתאר בהתלהבות אין קץ – ליאל – אביה של אביגיל בת השבועיים את תחושותיו. לדבריו אילולי העזרה והליווי של מחלקת אמ"א הוא ואשתו הצעירים, שאביגיל היא ביתם הראשונה, חלילה היו מפסיקים את ההריון בשל המלצת הרופאים, ומפסידים את מה שמתאר בחיוך ענק ועיניים קורנות האב המאושר כ-נס.
"אורות" והודיה להשם
"אביגיל היא פשוט נס. אני ואשתי בתחושה של הודיה אדירה והתקרבות לבורא מאז הלידה. התחושה הכי מדויקת להרגשה שלנו היא 'אורות': מי שחוזר בתשובה וזוכה לגלות את האמת ולהתקרב לשם יתברך, מרגיש בדיוק כמו שאנחנו מרגישים עכשיו. כל מה שעברנו מרגע שבישרו לנו שיש לעובר בעיה, ועד רגע הלידה וההגעה הביתה, האמונה והביטחון בהשם יתברך התחזקו ואיתם ההודיה לו".
מהתחלה ידענו שהכל לטובה ומאת הבורא יתברך – אין מקום לספק
סיפורם של הזוג הצעיר מתחיל בפגישה אצל רופא הנשים, במהלכה בישר להם בסבר פנים חמור ורציני שיש חשש גדול שהעובר סובל ממום נוירולוגי קשה מאד. הוא הורה להם שעליהם להמשיך בסדרת בדיקות; ושבמידה ויתאמת החשש, ייאלצו להפסיק את ההריון. "כשהרופא אמר את הדברים הבטתי באשתי. שנינו צעירים וחוזרים בתשובה. העברנו בינינו מבט עם מסר ברור וחד משמעי, ללא צורך במילים" מתאר ליאל. "מהרגע הראשון היה לנו ברור שאין סיבה לחשש. שהכל לטובה. שהשם יתברך איתנו ושלא נעשה כל צעד, ובטח לא הפסקת הריון ללא עצת רבנים".
הרופאים צחקו לנו בפנים, אך לא נטשנו את האמונה
"הרופא דיבר ודיבר, הסביר והזהיר, אך אני ואשתי לא שמענו דבר" ממשיך לתאר ליאל בהתלהבות את ההתרחשות, "קטעתי את דבריו ואמרתי לו: 'לא נמשיך להתקדם לשום כיוון, בירור, טיפול, בדיקה או פעולה ללא עצת רב'". העיניים של הרופא שנפערו בתדהמה ובזלזול לא הניאו את ליאל מהחלטתו, ולא הטילו ספק בליבה של רעייתו, שלדברי ליאל, הייתה חזקה באמונה, בוטחת בהשם, רגועה והחלטית אפילו יותר ממנו.
הרופא שזיהה כי דבריו נופלים על אוזניים ערלות, זימן רופאים נוספים שינסו להסביר לזוג הצעיר את טעותם. "הם צחקו לנו בפנים, עשו הכל כדי להכניס אותנו להיסטריה, להבהיר לנו כמה אנחנו טועים ומדוע הרבנים הם לא הכתובת" מפרט ליאל, אך כל זה לא מנע מהזוג הצעיר והבוטח בהשם לצאת לדרך הנכונה.
פניתי למחלקת אמ"א וכך הצלתי את חיינו, עם חיי ביתי
ליאל התעלם כמובן מכל דברי הרופאים, שלדבריו, לא הרפו, והמשיכו להתקשר אליו ואל אשתו בניסיונות לשכנעם לפעול לפי עצת הרופאים ולהתעלם מעצת הרבנים. הזוג נאחז באמונה ובביטחון בהשם, התפללו וקיבלו קבלות; אבל הרגע ששינה את הרגשתם היה הרגע בו יצרו קשר עם ארגון הידברות:
"הם ממש הצילו אותנו. המליצו לנו לפנות למחלקת אמ"א ושם קיבלנו מענה, הסברים, ליווי. הרגיעו אותנו, עשו לנו סדר במחשבות. אמרו לנו להימנע מהבדיקות, להתעלם מההפחדות חסרות השחר, ההיסטריות המיותרות של הרופאים, והתחייבו ללוות אותנו. הרופאים התעקשו שאנחנו לא יודעים דבר ולא מבינים דבר, וזלזלו בעמדות הרבנים. והנה, המציאות לימדה שהם פשוט טועים".
ליאל מפרט מהי המציאות שנחשפה בפני ההורים שהפסיקו לחשוש, "הבנו שלדבריהם של הרופאים אין ממש בסיס. הם ניסו להציף אותנו בחרדות ודיברו על עוד ועוד חששות חסרות שחר ונעדרות בסיס. גישתם של הרופאים שגויה, פסולה ובלתי ראויה. הם לא מודעים לכך שמדובר בנשמה, שיש כאן חיים שהשם יתברך נתן, הם מתעלמים מזה כאילו אין לדבר האדיר והעצום הזה חשיבות".
ליאל לא מצליח להבין כיצד ייתכן מצב בו רופאים יהודים מתמקדים בחייהם של ההורים אחרי הלידה, במקום להתמקד בעובר. "זה הרי לא חפץ, זה בן אדם שהשם ברא, זו נשמה! איך הם לא עוצרים לשנייה לחשוב על חיי העובר? זה נורא, זה עצוב, זה מקומם ולא יהודי להתעלם מהתינוק, ולהתנהל כאילו הוא אינו קיים כלל, כאילו הוא מין אובייקט שמפריע ופוגע".
לא נוח, אז אפשר פשוט "להרוג?"
מה שמזעזע ומקומם יותר מכל, זו הגישה המצויה בבסיס התנהלותם זו של הרופאים. מבחינתם, גורס ליאל, החיים הם חשובים רק בהיבט של נוחות והנאה. אם להורים עשוי להיות מאתגר, לא נוח או מסובך- אז צריך להפיל. "זה אומר להרוג תינוק רק בגלל שיהיה אולי קשה לטפל בו. איך אפשר לחשוב ככה על עובר? צריך להבין שזה תינוק, זה בן אדם, זו נשמה. הלא כולנו היינו פעם עוברים. כל בני האדם התחילו כעובר, כתינוק, ועושים הכל כדי לשמור על בריאות חיינו. למה זה שונה? מדוע בעיניהם ראוי וחשוב לשמור לנו על החיים, אבל על חיי העובר אפשר בכזו קלות לא לשמור, לוותר ולהרוג אותו".
ליאל מבקש שנזכיר לעצמנו: שהפלה זה הרג של בן אדם! ומבקש לא לשכוח שהעובר איננו שונה כשהוא ברחם אימו. זה שלא רואים אותו פיזית ולא ניתן לאחוז בו, זה לא אומר שמותר לשכוח שהוא אדם. יצור חי ונושם, נשמה של הקב"ה, שאוטוטו תיוולד ותהיה תינוק מתוק. לכן אסור לחרוץ את גורלו.
"בעיניי, זו פשוט בושה, שלמרות שהעובר והתינוק הרך שנולד אינם שונים כלל, את הראשון בקלות בוחרים להרוג ולא מתאמצים לשמור עליו ולטפל בו; ואילו את השני, אותו עובר, שנייה אחרי שהוא נולד, הופך בן אדם חשוב שחייו חשובים. פתאום הוא הכי מתוק, רך ונחמד וכולם אצים רצים לעטוף אותו ולסייע לו. מי שנוהג באופן אחר לעובר לפני הלידה עושה מעשה זוועה. חד וחלק".
וכך היה, כפי שמסיים ליאל את סיפורם המרגש: "חשוב לי לספר ושכולם ידעו ויכירו ויוכלו להיעזר במחלקת אמ"א. בזכותן הגענו הביתה עם ילדה בריאה, חסדי השם. הפעילות שמחלקת 'אמ"א' עשו למעננו חיזקו אותנו בצורה שלא ניתן לתאר. הם נתנו לנו לשוחח עם נשים שהיו במצב דומה, ובחרו להמשיך בהריון. הסבירו לנו על אופציות קיימות, הזכירו לנו שישנם בלי סוף ניסים, הזכירו שרופא בא לרפא ולא להפסיק חיים, ושלא יציירו את ההפלה במילים מכובסות, ושכן, הם לא מדייקים ובס"ד הדברים מתהפכים לתקינים.
פנינו אליהם בכל צרה, היסוס, שאלה וצורך. וכל זה חיזק והרגיע אותנו. עברנו את ההריון בלי חשש ובאמונה אמיתית. בלעדיהם זה פשוט לא היה קורה", בכל רגע שיש חושך אתה חייב לבקש מישהו שיאיר לך את הדרך מאת ה'.
נס חנוכה
סיפורם המרגש של בני הזוג הסתיים בסמוך לחנוכה, עם נס פרטי משלהם – כשהגיעו הביתה ברוך השם עם ילדה בריאה. ולדברי ליאל: "כל מה שבא לי לעשות זה לפרסם בכל מקום, כמה שיותר, שכולם ידעו, שקורים ניסים, שאסור לאבד אמונה והכי חשוב, שיש במחלקת אמ"א נשים שעוזרות לנשים במצב מאתגר שכזה, והסיוע שלהן מציל חיים. הן הצילו את החיים שלנו וחשוב לי שיצילו גם חיים של אחרים. אסור להפסיק הריון אם רופאים ממליצים על כך. חשוב לבטוח בקדוש ברוך הוא ולהיעזר בשליחיו, גם בשליחות ממחלקת 'אמ"א' של ארגון הידברות".
מתלבטים? רוצים להתייעץ? מחלקת אמ"א תשמח לשמוע מכם. בשמחות תמיד. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
