'אלינור כפרה עליה'

בס"ד

אלינור מדברת ואני יושבת במטבח ומקשיבה לה.

 הטלפון שלי ביד, והלב שלי – מרוכז בסיפור שלה.

כשאת יודעת מתוכך, מה מישהי אחרת עוברת, את מקשיבה אחרת.

אלינור מדברת ואני חושבת כמה,

כמה אנחנו כנשים רוצות אתכם.

ילדים שלנו.

מה אנחנו עוברות? כמה דמעות?

כדי להחזיק אתכם בסוף בידיים שלנו.

אני מקשיבה לקול שלה,

לנשימות שלה,

לקצב הדיבור,

לדאגה,

לכאב,

לבלתי יאומן,

לפחד,

להבנות.

למסקנות.

הכל היה נגדה.

אלו ימים היא עברה, אלו לילות?

מי יציל את התינוק שלה?

"זה התחיל בזה שהחלטנו, נועם ואני, שאנחנו רוצים להביא ילד לעולם", מספרת אלינור,

"כבר בשלב הזה, תקשיבי אני מסוג האחראיות האלה, הלכתי לעשות תהליך של שימור פוריות.

למה? כי אני בת שלושים ושתיים, שלוש, יודעת שכשמתחילים בגיל הזה יש חשיבות לאיכות ולכמות האופציה ללדת עוד ילדים בהמשך. הולכת לשמר כדי לדעת שיש לי.

כבר בשלב הזה, אני מקבלת שוק.

הלכתי כדי לבטח את עצמי, ואני מקבלת בומבה הפוכה.

מודיעים לי שאני אישה, עם מה שנקרא:

 'רזרבה שחלתית נמוכה'".

-אוי,

"זה נופל עליי כרעם ביום בהיר, הפוריות שלי תואמת לגיל ארבעים נגיד. זה לא טוב.

מתחילה לעשות מה שאנחנו יודעות לעשות בהשתדלות שלנו. אוכלת אוכל בריא, עושה התעמלות, עושה קצת דיקור סיני, אני בחיים שלי לא הכנסתי לגוף שלי אף אמצעי מניעה הורמונלי, לא מבינה איך נפל עליי דבר כזה?".

אני יושבת במטבח ומקשיבה לה, לא מדמיינת לאן הולך להתפתח הסיפור הנשי הזה בעוד רגע. והוא הולך רחוק מאוד.

"זו היתה מכה נוראית. להיות 'זקנה' פתאום מבחינת פוריות

את יודעת עוד משהו, שגמר אותי אז"?

-מה?

"בדיוק נולד לנו במשפחה . תינוק מושלם. מהמם. כזה שאת יודעת, בא לך לאכול אותו. ואנחנו הולכים, מיד אחרי 'הבשורה' הזו, לראות את הדבר המתוק הזה, זה היה קשה. את מבינה שאצלך, זה חלום שמתרחק.

ולמרות הכל (!) אני נכנסת בתקופה הזו להריון טבעי. הייתי בשוק.

בשבוע 11, בדיקת שקיפות עורפית, הרופא בחדר שותק.

'הבדיקה אינה תקינה' הוא אומר, 'יש כאן איזו תסמונת, ואני גם לא רואה 'עצם אף". הוא דיבר על סיסטיק פיברומה, בלוטה נפוחה בצוואר של התינוק. אני בודקת בגוגל, כל מה שנגמר ב 'מה', זה עניין סרטני. נורא. מצד אחד מבינה שהכוון הוא להפיל, מצד שני, אני עם רזרבה שחלתית נמוכה, ועד שנהיה לי ילד אני אפיל אותו?

הדברים הולכים ומדרדרים. זה משפיע לנו על הזוגיות, אני מתחילה לנסות להאשים את כל מי שרק אפשר וכל בדיקה מניבה איתה חיטוט לא אנושי ואולי זה בגגל זה ואולי הנה זו הבעי'ה

מדובר בתסמונת בשם 'נונאן'. אחת התופעות שלה, מעבר לכל מה שמנבאים מבחינה התפתחותית לתינוק, היא מראה של מפצלת, ככה אני מדמיינת אותו, עיניים רחוקות, צוואר שמן, אני מתחילה לשאול מה עשיתי רע? למה זה מגיע לי?

ככה אנחנו מגיעים לוועדה להפסקת הריון. אסף הרופא.

מסבירים לי שכדי לקבל תנאים סוציאליים בהמשך, אני נחשבת בשבוע 24, וזה אומר, שייתנו לי ראשית זריקה להרוג את התינוק בבטן, ויוציאו אותו ממני, רק כמה ימים אחר כך.

זהו. זעקתי. די. נראה לכם שאני אסתובב כמה ימים כמו בית קברות מהלך?

זהו. זה היה הרגע.

שהחלטתי לא".

-תני לי שניה תמונה רגשית של הימים האלה.

"רגשית? ימים הכי קשים בעולם. אני מדברת אל עצמי ולא מרשה לעצמי להתחבר לעובר. מרשה לעצמי רק לשנוא אותו. רק לא אהבה. אסור אסור להרגיש אהבה. ככה אני גוזרת על עצמי.

אני אסביר לך משהו שקורה במצב הזה".

-נו,

 הרופאים?

פחדנים.

הם כל הזמן מדברים איתך באחוזים. כך וכך אחוז יקרה ככה. וככה. וככה.

שום מילה של תקוה.

ועוד מהאנשים שאת הכי מבקשת מהם סמכות של ידע וכוח".

ובכל זאת? מהפך.

תראי מה קרה לי. וזה בעיני הכי הכי הכי חשוב לצעוק החוצה. בבקשה:

אני חיפשתי כל התקופה הקשה הזו רק: מילים טובות.

את שומעת אפרת?

מילים טובות.

תקלטי, שהייתה אחת באיזה פורום, שעוד בהתחלה כתבה לי משפט, "יהיה לך תינוק אל תדאגי", לפעמים אני מחפשת היום את המשפט שלה שם, ולא מוצאת.

 את יודעת למה אפרת?

כי אלה מלאכים".

מי? על מי את מדברת?

"קלינה ממחלקת אמא  של ארגון הידברות",

קלינה, שאני מכירה?

היא, היא היא, היה לה את הכוח להגיד לי משפטים טובים, מילים שנתנו לי אומץ והפעילו גלגל חיובי. זה שינה הכל.  

כי אלה לא סתם אנשים בהידברות. אלה אנשים שיש להם ניסיון עם הדברים האלה, שראו מקרים, ואת מקשיבה להם, כי הם לא סתם אומרים לך יהיה בסדר, יהיה בסדר,

אני לא מכירה את זה מקרוב אבל אגיד לך בקצרה מה יש לאנשים האלה –

יש להם אלוקים ! במשפט אחד את מקבלת כח מאוחד וברור – יש אלוקים וממנו הכל טוב ולטובה ותחזיקי בו הכי חזק מבלי למצמץ – זה הכח שלא לכל אחד ולא תמיד אתה אוחז בו. אז פגשתי בו באמצעות השיחה איתה בפעם הראשונה בברור. שאנחנו יכולים לחשוש מכל רחש ומחשבה אבל לא מהעיקר, להפסיק חיים ככה כי לא נראה למשהו שהוא מושלם ? הרי עבורנו הוא מושלם, קיבלנו אותו עבורנו ומכאן יבא כל הטוב והכלים עבורו וגם עבורנו ברוך ה'.

את יודעת, היה איזה פוסט מ-2005 על מקרה דומה של תסמונת נונאן בהריון  מ- 2005, קולטת? שהיה כתוב שם שבסוף הכל היה בסדר. את יודעת כמה פעמים קראתי את זה?

 הידברות נתנו לי כוח במחשבות, כוח  בלב, זה השפיע על הכל.

זהו. החלטתי שאני לא מאבדת את התינוק שלי.

התחלתי להתפלל".

את דתיה?

"ממש לא. היינו אז אולטרא  אולטרא חילונים.

אבל  אני עם עצמי התחלתי להבין שהכל כאן מתנהל מלמעלה. את יודעת מה התפללתי"?

מה?

"שהתינוק לא יהיה מפלצת שהוא יהיה יפה. שהוא יהיה דומה לי. עם עיניים ירוקות.

 ואת יודעת אפרת מה השוס"?

דברי אלי.

 הוא יצא כל כך יפה ובריא ושלם, כן יש ברקע את התסמונת, אבל הכל תקין, וההתפתחות נפלאה, הוא חכם ושובב ונותן אור, רועי רפאל. ואין לי איך להודות לקלינה מחלקת אמ"א לארגון הידברות שפועל מכל הלב והרצון הנכון, אני אמא ושמחה !!!

איך מדברות המודעות של מחלקת אמ"א – אין אמא שהתחרטה על הנולד !

מתלבטים? רוצים להתייעץ? מחלקת אמ"א תשמח לשמוע מכם. בשמחות תמיד. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il