הסטטיסטיקות מלמדות שמידי שנה נכנסות להיריון מעל ל-1,000 נערות בגיל התיכון. מרביתן בוחרות לבצע הפלה, ומעטות בלבד מקבלות את ההחלטה להמשיך את ההיריון ולהפוך לאימהות צעירות. בשבוע שעבר שודרה בערוץ 22 הכתבה הדוקומנטרית של גלית גוטמן "בגובה העיניים", המתארת את סיפורן של שלוש טינאייג'ריות צעירות, אבישג, ליאן ורונה, שנכנסנו להיריון בלתי צפוי, אך בחרו בסופו של דבר, כנגד המוסכמות, ללכת עם צו מצפונן וללדת את פרי בטנן. אין ספק שמדובר בהחלטה אמיצה ששינתה את חייהן מן הקצה אל הקצה. מסתבר שאביגיל רז אילון, אימה של רונה שהופיעה בתכנית, פנתה בזמנו לאתר הידברות ולוותה על ידנו במשך תקופת ההיריון. כעת, משנולד בועז, שיהיה בריא, מבקשת אביגיל לקדם את סיפורן האישי במטרה להיות לעזר לאמהות אחרות שנקלעות למצב דומה, ובעיקר על מנת להעביר את המסר שהפלה לא חייבת להיות עניין של ברירת מחדל!
החיים של אביגיל השתנו לחלוטין ובהפתעה גמורה ביום בהיר אחד, לפני כשנה וחצי כשבתה רונה, אז תלמידה בכיתה יא, הופיעה ונעמדה בפתח הדלת כשהיא חיוורת לחלוטין. אביגיל מספרת: "זה היה ביום שבת. היה לרונה קשה לדבר, אבל עוד לפני שפצתה את פיה כבר ידעתי את מה שהיא עומדת להגיד. אינסטינקט של אמא. חיבקתי אותה ואמרתי לה שהיא יכולה לספר לי הכול ושאני תמיד איתה. למרות זאת רונה התקשתה עדיין לדבר, אז שאלתי אותה: את בהיריון? והיא לי שכן". אביגיל מוסיפה: "זה לא פשוט כמו שזה נשמע, אבל למזלנו, שתינו הרגשנו בדיוק את אותו הדבר, והחלטנו לצאת למסע הזה ביחד ולהביא לעולם את בועז, למרות כל הקשיים שציפו לנו ועל אף הביקורת מסביב, כי ידענו שהקב"ה שלח לנו אותו".
"במקום האמוני שבו אני נמצאת, אני מאמינה שיש מישהו שמשגיח ומנהל את העולם"
כשנשאלה אביגיל אם לא עבר בהן בשלב כלשהו ההרהור על הפלה, ואם לא היה פשוט יותר "ללכת ולסיים עם זה" היא ענתה ללא היסוס: "במקום האמוני שבו אני נמצאת, אני מאמינה שיש מישהו אחר שמשגיח ומנהל את העולם, וזה לא נתון לשליטתנו, וכמו שרונה אמרה בתכנית ששודרה, המילה "הפלה" היא מילה מכובסת ויפה שמשתמשים בה כל אלו שנמנעים וחוששים לכנות את הילד בשמו: הפלה זה ליטול את החיים של מישהו ולסיים אותם! אבל הרבה מעבר לזה, בדיעבד אנחנו יודעות שלכל אורך הדרך הייתה יד מכוונת שהכשירה את הקרקע…" תמיד יהיו ספקנים שיקראו לזה בשם "צירוף מקרים", אבל לעתים גם הסקפטיים שבינינו עשויים לנוע מעל כיסאם באי נוחות כלשהי כשהם מתאמצים לאתר הסבר הגיוני לאותה יד מכוונת, שאותה אנו מכירים כהשגחה עליונה.
אחד הקשיים שאביגיל ורונה חוו לאחר שהן קיבלו ביחד את ההחלטה האמיצה להמשיך את ההיריון נגע לבידוד הנפשי והחברתי. אביגיל מספרת שהיא החלה לחפש ארגונים היכולים להעניק ייעוץ וסיוע במצבים מסוג זה, אך למעט קצין הביקור הסדיר שנשלח אליהן הביתה כדי לנסות ולמנוע את נשירתה של רונה מבית הספר, כל יתר הגורמים הרלוונטיים הפגינו ניכור מוחלט. אביגיל מציינת שכשניסתה רונה לשוב ללימודים סדירים לאחר היעדרות בת חמישה שבועות, הפגין הצוות החינוכי יחס מנוכר, והאדם היחידי שהתעניין ושאל את רונה לפשר ההיעדרות היה לא אחר מאשר השומר בשער.
"כל אדם שונה מחברו בגלל ציפור הנפש אשר בתוכו"
מדובר בבית ספר תיכון שרונה למדה בו שנתיים בטרם היכנסה להיריון, והוא מורכב, כמו כל בית ספר, מתלמידים, חברים, מורים, יועצת ומנהלת, והכול לכאורה אידיליה, עם מלאי בלתי נדלה של ססמאות להטמעה בקרב הדור הצעיר, כמו "כל אדם שונה מחברו בגלל ציפור הנפש אשר בתוכו" או "המתנה הגדולה הראשונה שאנו יכולים להעניק לזולת היא להיות לו דוגמה טובה", אבל מסתבר שה"דוגמה הטובה" שהעניקו המורים במקרה של רונה נגע בעיקר להיבט הרכילותי: אחד מהמורים היה להוט לחלוק את "המידע הפיקנטי" שברשותו עם מורה אחר, עם או מבלי ששם את לבו לכך שבמעמד הזה נכחו, מן הסתם, גם תלמידים. וכך נפוצה לה השמועה בכל רחבי בית הספר עד לאחרון התלמידים, כשהדבר האחרון לו נזקקה רונה הוא ההתמודדות עם הרכילות והתגובות, זאת בנוסף להתמודדות עם ההחלטה האמיצה והבלתי שגרתית שלה- ללדת את התינוק.
אביגיל פנתה לאגודה לזכויות האזרח הן כדי לבחון מסגרת חלופית לרונה והן במטרה לבחון אפשרויות לסיוע ותמיכה מטעם הממסד לנערות ומשפחות שנקלעו אל הסיטואציה הזו, שהרי מידי יישנן כמה וכמה משפחות המוצאות את עצמן בתרחיש דומה, אך מתברר שלמדינת ישראל אין עדיין מענה וכלים לטיפול במי שנמצא מחוץ לעקומת הפעמון שהיא הגדירה לעצמה, כמו לדוגמה הכרה בזכאות לחופשת לידה עבור אימהות לנערות שילדו את תינוקן בהיותן עדיין קטינות, על מנת שתוכלנה לסייע ולתמוך בבנותיהן בהתמודדות עם מצבן החדש, אבל בישראל מודל 2016 אין עדיין סעיף כזה בחוק, ואולי הגיעה העת שמישהו מבין המחוקקים ירים את הכפפה.
אמות המידה המוסריות של החברה
אביגיל, למעשה, פנתה אלינו בכדי להעביר מסר. מסר לחברה. החברה הישראלית מאוד חמלתית במגוון רחב של תחומים, החל ממתן סיוע משפטי, רפואי וסוציאלי לפליטים וכלה בארגונים כגון צער בעלי חיים. וזה בסדר. אפילו בסדר גמור. אבל כשהדבר נוגע לנערות הנקלעות למצבה של רונה- אמות המידה המוסריות של החברה משתנות, ומשדרות לאותן הבנות שניתן ומומלץ לעשות הפלה ולמחוק את ה"בעיה" ולהמשיך הלאה. לאחר ההחלטה האמיצה להמשיך עם ההיריון ולהביא את בועז לעולם, נשאלה אביגיל אינספור פעמים במגוון ורסיות שונות: "רונה ילדה יפה, היא הייתה עשויה להפוך לדוגמנית מפורסמת, לא חבל להרוס לה את העתיד?"
והשאלה שאביגיל שואלת, וכך גם אנחנו, היא האם משהו השתבש לחלוטין בסדרי העדיפויות ואמות המידה המוסריות של החברה שלנו, שהיא משדרת ומטמיעה בקרב דור העתיד שפרסום, הצלחה, כסף, מעמד ומותרות הם היעד שאליו צריך לכוון ולשאוף, גם אם הדרך כרוכה בוויתור על הערכים והמוסר? ויתור על חייו של מישהו אחר? אביגיל מסבירה שאפשר גם אחרת, ולידתו של בועז העניקה למשפחה את האושר הצרוף הגדול ביותר שכל משפחה יכולה רק לייחל לעצמה. אז נכון שמדובר בהחלטה לא פשוטה ולא קלה, ועל כן, למעשה, פנתה אביגיל לאתר הידברות, במטרה להעניק חיבוק, ליווי, תמיכה וגיבוי לכל מי שנמצאת בצומת הדרכים הזו ומתלבטת.
גילוי נאות
שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?
אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
