בדיקות שגרתיות בהריון: מהן, ועד כמה הן הכרחיות באמת?

האם יש צורך או חשיבות לקבוע בדיקה או בדיקות כאלו לכל אשה הרה, ובאילו מועדים. מאת - הרב יואל וד"ר חנה קטן

אחרי שהובהרה החשיבות שיש בבדיקת אולטרסאונד במצבים שונים ובזמנים שונים של ההריון, עולה השאלה האם אין צורך לקבוע את הבדיקות האלו כסטנדרט מחייב בכל מערכת רפואית מודרנית, כדי שכל ציבור הנשים ההרות יהנו ממעלותיה. בשאלה זו ישנם חילוקי דעות רבים בין העוסקים במקצוע, והדעות מתפלגות מקצה לקצה. ברור בכל אופן שרשימה ארוכה של הוריות מחייבות בדיקות אולטרסאונד, אך השאלה היא אם ללא הורייה ספציפית מסויימת יש צורך או חשיבות לקבוע בדיקה או בדיקות כאלו לכל אשה הרה, ובאילו מועדים.

לבדיקה שגרתית באולטרסאונד ישנן גם חסרונות. ביניהן אפשר למנות:

א. העלות הגבוהה, שעלולה לבוא על חשבון צרכי רפואה אחרים.

ב. השפעות נפשיות שליליות – חרדות שיש להרבה נשים מעצם עריכת הבדיקה, ובעיקר מכל מימצא חריג המתגלה בה, גם אם מתברר בסופו-של-דבר שאין לו משמעות רבה.

ג. השלכות מהבדיקה: קיימת עליה במספר הניתוחים הקיסריים הנערכים במקרי אבחנות שגויות של פיגור בגדילה, ואף הפלות מלאכותיות של הריונות תקינים, כאשר הבדיקה מצביעה, בטעות, על חשש ללידת תינוק בעל מום.

כאמור ישנן דעות שונות בשאלת הפיכת בדיקות האולטרסאונד לסטנדרטיות: ישנה דעה האומרת שאין הצדקה לבדיקות אולטרסאונד שגרתיות בהריון לכל הנשים כבדיקת סינון, אלא רק כאשר יש לאשה ההרה תלונות או גורמי סיכון מסויימים. לפי דעה זו ישנן אינדיקציות מוגדרות שבהן האולטרסאונד מאפשר אבחנה מדוייקת יותר, ורק בנוכחות לפחות אחת מהן  יש להמליץ על בדיקה זו.

לעומת זאת קיימת דעה שיש לבצע שלוש בדיקות אולטרסאונד שגרתיות לכל אשה הרה לאורך ההריון, בדיקה אחת בכל שליש הריון: בדיקה ראשונית שגרתית באמצע השליש הראשון – בשבוע השמיני להריון (בחישוב מהווסת האחרונה), בדיקה שבה ניתן לוודא כאמור את גיל ההריון בדיוק של שלושה ימים, את מקומו ברחם, את מספר העוברים, את חיותם ואת קצב הלב העוברי שלהם, ולחזות בדיוק רב אפשרות של הפלה. בדיקה זו אמורה לכלול גם סריקה של תקינות השחלות, וגילוי מוקדם של גידולים שחלתיים והריונות חוץ-רחמיים. בדיקה שניה יש לערוך החל מהשבוע ה- 20-18, שתהיה מיועדת בעיקר לגילוי מומים בעובר, ובדיקה שלישית שגרתית באמצע השליש האחרון – בסביבות השבוע ה32- כדי לקבוע את גודל העובר ולשער בדרך זו את משקלו הצפוי בלידה ולהתכונן למצבים מיוחדים בחדר הלידה, לשלול פיגור תוך-רחמי, למקם את השלייה וכו.

לפי דעה נוספת ישנה הצדקה לבדיקה אחת שגרתית בלבד בשבוע ה- 20-18 של ההריון;

כל זה בתנאי שמערכת הבריאות תוכל לעמוד בעלות, ושרמת הבודקים תהיה מספקת.

מחקרים אחדים שנעשו בנורבגיה הוכיחו שאצל נשים שעברו סריקה שיגרתית, גם ללא הורייה מחייבת, היו פחות זירוזי לידה עקב הריונות עודפים, והיו גם פחות ימי אישפוז, פחות חיתוכי דופן, ואחוז גדול של גילויים מוקדמים של הריונות רב-עובריים ושל עוברים הסובלים מפיגור תוך-רחמי בגדילתם.

נקודה חשובה מאוד שמוסיפים כמה חוקרים (Campbell וחב היא, שהתגובה להריון השתנתה אצל הרבה נשים בעקבות ראיית עוברן באולטרסאונד בשליש הראשון של ההריון, וזה התבטא בזה שרבות מהן הפסיקו לעשן והורידו משמעותית את צריכת האלכוהול שלהן בעקבות ראיית העובר, כאשר בקשות קודמות לעשות כן לא נענו על ידן (ברוב המחקרים לא נבדק כלל נתון זה; ראה להלן בענין ההשפעות הנפשיות החיוביות והשליליות בעקבות בדיקות האולטרסאונד על האשה).

ממחקרים רחבי היקף אחרים עולה, שבסך-הכל לא השתפרו התמותה והתחלואה הסב-לידתיים בעקבות בדיקות האולטרסאונד השיגרתיות; לדוגמא: על-פי אחד המחקרים סייעו הסקירות לאיבחון מוקדם של מקרים רבים של תאומים, אך למעשה לרוב לא שופרו תוצאות ההריון בעקבות המידע המוקדם הזה.

בניגוד למחקר זה הראו מחקרים אחרים שאכן היה שיפור בתוצאות הריון של תאומים כאשר האם נבדקה באולטרסאונד.

מאת הרב יואל קטן וד"ר חנה קטן, מומחית ברפואת נשים ופריון

מעוניינים להצטרף ולסייע לנו?

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות היריון: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל  kalina@htv.co.il 

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תאהבי גם את זה

אנחנו כאן לעזור לך!.

בצורה הכי נעימה

דילוג לתוכן