בסדרת מאמרים שנביא בשבועות הקרובים נעמוד בקצרה על נקודות מרכזיות של הגנות אותם מעניק החוק בישראל לנשים בהריון.
חוקי העבודה בישראל 2014 נועדו להגן על ציבור הנשים העובדות במהלך הריון ולידה. למרות המטרה הסופית, בחיי המעשה, ההגנה היא מוגבלת.
נשים רבות מופתעות מקורת הגג החלקית שהחוק נותן. לדוגמא: אין לפטר עובדת בהריון – האיסור ניתן לעקיפה היות שהמעביד יכול לבקש היתר לפיטורי אישה הרה ממשרד הכלכלה, ומשרד הכלכלה אף יתיר זאת במקרים רבים, והעובדת תישאר בלי עבודה ובלי האפשרות למצוא עבודה.
בנוסף מעביד החושש לפטר לעתים עובדת הרה, יכול "למרר את חייה" של העובדת. למשל: לשנות את תנאי עבודתה, להעבירה לתפקיד אחר או לחדר אחר. לחילופין הוא יכול "לחפש אותה" ולפקוח עין על כל שעה וכל היעדרות, שהמטרה היא המאסת העבודה על העובדת ההרה עד להתפטרותה.
אמנם יש כמה פסקי דין האוסרים התנכלות כלפי אישה בהריון, אך המאבק להוכיח שזוהי התנכלות, ולא דרישות עבודה מוקפדות ולגיטימיות מהעובד, ייקח המון זמן כסף ואנרגיה, ולא תמיד יצליח.
מתי חלה חובה להודיע על הריון?
עובדת צריכה להודיע למעבידה על הריונה בחודש החמישי להריונה. חוק עבודת נשים אינו קובע במפורש את חובת ההודעה למעביד אודות בהריון, אך החוק קובע בעניין עבודה בשעות נוספות, במנוחה שבועית ועבודת לילה. בסעיף 10 לחוק עבודת נשים נקבע, כי עובדת שהיא בחודש החמישי תודיע על כך למעסיקה. משעשתה כן, אין להעסיק אותה במנוחה השבועית, שעות נוספות או בעבודת לילה. הפרשנות המשפטית המקובלת לעניין היא כי יש להודיע למעסיק במהלך החודש החמישי על היות העובדת בהריון.
האם עדיף לספר על ההריון מיד ולפני מועד החובה?
לעיתים מופנית למשרדי השאלה האם עדיף להקדים ולספר למעביד אודות ההריון, ובכך למנוע מהמנהל להתוודע להריון דרך צד שלישי, ואז לפטר את העובדת ואף לטעון שלא ידע אודות ההריון כלל והפיטורין נעשו ללא קשר. התשובה היא: כל מקרה לגופו. ישנם מעבידים שלאחר שיתוודעו להריון ימהרו לפטר את העובדת, וישנם שלהפך, אך חשוב להבין שהודעה על אודות הריון אינה מהווה תעודת ביטוח נגד פיטורין. מכל מקום, כשעובדת ההריון היא סוד גלוי במקום העבודה, המלצתי היא לספר למעביד, ובכך למנוע טענת אי ידיעה מצידו.
האם לספר על הריון במהלך ראיון עבודה?
בית הדין הארצי לעבודה פסק לא מכבר פיצויים בסכום של מעל 100 אלף שקל, לטובת עובדת שלא סיפרה בראיון העבודה אודות הריונה, ופוטרה כחודש לאחר תחילת העסקתה, מיד כשנודע למעסיקה אודות ההריון אותו הסתירה ממנו. בפסיקה זו קבע בית המשפט מסמרות לגישה שנקבעה בבתי הדין בעבר כי אין חובה ליידע את המעביד על ההריון בראיון עבודה, אלא אם כן מדובר בנסיבות חריגות ויוצאות דופן. לכן במקרה שהתברר שהעובדת בהריון, המעביד חייב "לספוג" את הנזקים הכרוכים, היעדרויות העתידיות עקב בדיקות ו/או מחלה, וכן הצורך במציאת מחליף לתקופת חופשת הלידה וכיוצא בזה. במאמר בשבוע הבא בע"ה אסקור את נושא ההיעדרויות מעבודה במהלך ההריון. לייעוץ, שאלות נוספות, ובכל מקרה פרטני, ניתן לפנות למערכת האתר .
הכותב הוא עו"ד צור יוסף – העוסק בין היתר בדיני עבודה ומשמש כיועמ"ש לארגון הדברות.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
