סניגורית של עוברים: האם אנחנו מצפים ללדת ילד מושלם?

ד"ר חנה קטן מרגישה שהיא משמשת כסניגורית של העוברים, ומסבירה על העיוות שבמושג "הולדה בעוולה", ועל הנזק שגורמות הבדיקות הרפואיות הרבות במהלך ההיריון מאת - ד"ר חנה קטן

ראש השנה… ריבונו של עולם עוטה לבוש מלכות, החזן המיתולוגי בישיבה הגבוהה מזמר בקולו המרטיט "היום הרת עולם"… "מעביר צאנו תחת שבטו"… כן תעביר ותספור ותמנה"… "מי יחיה ומי ימות"… "מי יברא"… והדמעות זולגות.

האמת היא, שאני ורבות שכמותי חשנו שנים רבות כראויות לתואר הנפלא הזה – הרת עולם… אבל תואר נוסף קניתי לי ביזע רב, והוא הסנגורית – "סניגוריתם של העוברים"… אנחנו הגינקולוגים מעבירים תחת שבטינו עוברים עוברים, וחלק אינם עוברים את מבחן המצוינות, ועקב כך,לא זוכים להגיע לאוויר העולם – אך אני קיבלתי על עצמי להיות הסנגורית, ולתקוע בקול גדול מעל כל במה, בעד זכויותיהם.

האמת, שבעלי באופן קבוע נוהג לקרוא לי בלשונו הזהב "הסניגורית", במיוחד כשהוא מרעיף עונש מבהיל על כתפי בן הזקונים שלי, ואני מנסה בכל כוחי לבטל את רוע הגזירה. "את מבוזבזת, אשתי, כרופאה… את חייבת ללכת לסנגוריה הציבורית. עלי והצליחי".

אבל נחזור לעוברים. בשנים האחרונות, בניגוד למה שהיה בעבר, רפואת האולטרסאונד התפתחה מאד, ובמיוחד בארצנו הקטנה, בה הרופא היהודי ניחן בסקרנות טבעית וכל יולדת עוברת "גיהוץ" מספר רב של פעמים בהריון. כך נכתבת תחת עינינו ספרות מתחדשת והולכת של רפואת העובר. היום ניתן, באמצעים הטכנולוגיים הקיימים, לאתר גם מומים קלים יחסית בשלבים שונים של ההריון. לדוגמא: חוסר חלקי באצבעות, שפה שסועה, א-סימטריה בין איברים ועוד. במקביל, ההורים, שאף הם יהודים, מצפים ללדת ילד "מושלם" [כי הרי הם כל כך מושלמים]. הדבר גורם למצב של רפואה מתגוננת, ופוגע בקשר הנכון בין הרופא לפציינטית. זה בא לידי ביטוי בריבוי בדיקות ופעולות רפואיות לא מוצדקות וחודרניות, שאף מסכנות את האם והעובר לריק, ובעלויות ענק למערכת הרפואית, שאינן מוצדקות אובייקטיבית.

וכמו בכל נושא אחר, העם היהודי חייב לעמוד בראש – והנה, בישראל הנטייה היא לבקש הפסקת הריון גם עבור מומים קלים, כשהמינון עולה כמעט על כל מדינה מערבית בעולם כולו. הגישה המתירנית הזו נתקלת בביקורת קשה בכנסים בינלאומיים, וקיים מדרון חלקלק שרק ילך ויתעצם. כיום ישנם הורים שפונים לוועדות להפסקת הריון בגין מום קל שניתן לריפוי מלא, כמו נקב במחיצה של הלב שעשוי להיסגר מעצמו או בעזרת ניתוח פשוט יחסית, כאשר בכל מקרה, גם אם הוא לא יתוקן, הוא יאפשר לוולד לחיות חיים מלאים ותקינים למרות המום הקל הזה.

קיים ביטוי משפטי בעייתי שנקרא "הולדה בעוולה". ביטוי אחר, מקביל, שנעשה בו שימוש באותו ההקשר, הוא הביטוי "טוב מותי מחיי". ההבדל ביניהם הוא, ש"הולדה בעוולה" עשויה לכלול בתוכה גם ולד שנולד עם מום קל יחסית, בעוד שהביטוי השני מבטא מום חמור כזה, שהאדם "הסָביר" היה מעדיף לא לחיות כלל מאשר לחיות עם מום זה.

לאחרונה נפל דבר בישראל, ועמדת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה השתנתה מהקצה לקצה. היא הכריזה על קבלת מחויבות לחייהם של שני הפצינטים יחדיו – האם והעובר [והרי אין הגיוני מכך, בעידן בו מתבוננים בעובר ורואים את הנולד ממש כבר בשבוע הששי]. בין השאר קבע האיגוד, שאין זה נכון שמום כזה, שבו האדם במשך חייו צפוי לנהל חיים עצמאיים ולמצוא בחייו סיפוק ומשמעות, יחשב כ"הולדה בעוולה", ואילו רק לגבי מומים חמורים יש אולי מקום לדון משפטית על עצם ההולדה. כעת יושבת על המדוכה ועדה שהקים משרד המשפטים לדון בנושא, והבג"ץ ממתין להחלטתה כדי להכריע בענין.

הרופאים חוששים שאם ההחלטה תהיה שכל מום שלא זוהה או לא יועץ להורים להפיל בגינו את הוולד ייחשב "הולדה בעוולה" –יהפוך ההריון למצב של לחץ מתמיד לאשה, בו העשייה הרפואית תתעטף בלבוש של משקפיים שחורות לשם ההתבוננות בעובר, בבילוש מתמיד אחרי מומים. לכן, הרופאים מציעים לקבע בחוק את המדרג שנקבע ע"י משרד הבריאות אחרי דיונים ממושכים בשנת תשס"ז, והוא כדלקמן: א. מגבלה קלה בתיפקוד, מגבלה גופנית או התפתחותית שחומרתה לא תגרום לפגיעה בהשתלבות בחברה או בצורך לעזרה בחיי היומיום, בעטיה לא תתאפשר הפלה בשלב שבו העובר בר חיות (מעל 24 שבועות – חודש שישי להריון). ב. מגבלה בינונית – מגבלה שתגרום לפגיעה בהשתלבות בחברה אך לא לצורך בעזרה יומיומית כל החיים – לא תתאפשר הפלה בעטיה בהריון של יותר מ-28 שבועות. ג. רק מגבלת תפקוד קשה, צורך בעזרת הזולת לכל החיים עקב מגבלה גופנית או שכלית וחוסר יכולת להתקיים באופן עצמאי, תאפשר הפלה בשלב מאוחר יותר, וראויה להיקרא "הולדה בעוולה".

לפני מספר שנים פנתה אלי אשה וולדנית מאחד מיישובי יו"ש למרפאה, והתבוננתי לתומי ביופיה. היא החליטה שלא לבצע סקירת מערכות בהריון, על מנת לעבור את ההריון ברוגע… וכמה היא צדקה… בשעה טובה, היא ילדה תינוקת מתוקה ועגלגלה, עם שפה שסועה. מיד פנה אליה הרופא המילד הנאור בשאלה: "תגידי נא, למה לא עשית סקירת מערכות? הרי יכלת למנוע את הלידה הזאת!" היולדת הזדקפה במיטתה, חיבקה את התינוקת אל חיקה, והשיבה לרופא הנפעם בזה הלשון: "ד"ר נכבד, יש לי חדשות בשבילך: רציתי לספר לך שאף אני נולדתי עם שפה שסועה…"

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי תאהבי גם את זה

אנחנו כאן לעזור לך!.

בצורה הכי נעימה

דילוג לתוכן