את קלינה שוורץ הכרתי עוד לפני שעבדתי בהידברות. הייתי גולשת נלהבת של אתר היהדות הגדול בעולם. הצפייה בהרצאות והקריאה של הכתבות שימשו בסיס איתן לחזרה בתשובה שלי. התרגשתי כל כך מהשליחות המופלאה להציל חיים ולעזור לנשים הרות במצוקה, ופשוט התקשרתי כדי לתרום למחלקה. הופתעתי לגלות שקלינה, על אף היותה מנהלת בכירה ותיקה בהידברות, עונה בעצמה לטלפונים באופן ישיר, ללא סוללת מזכירות ועוזרות אישיות שמתווכות בינה לבין המון העם.
לאחר כמה שנים זכיתי לעבוד בהידברות, ולהכיר את קלינה באופן אישי. תפקידי היה (ועודנו) לכתוב את הכתבות שמספרות על כל מפעלי החיים שמתקיימים במעצמת היהדות הגדולה בעולם – ארגון הידברות הקדוש הזה. גם כתבות על מפעל החיים (תרתי משמע) של מחלקת אמ"א, שמסייעת במניעת הפלות, נכללו ברשימת המשימות שלי.
הסיפורים הקשים של מחלקת אמ"א, והסוף הטוב: כשמסך המחשב שלי נראה מטושטש מרוב דמעות
ראיינתי נשים ונערות שעברו מסכת חיים איומה, כל אחת והסיפור המורכב שלה. לפעמים הייתי צריכה כמה ימים כדי לחזור לעצמי מרוב עוצמת הסיפורים הקשים, ומסך המחשב שלי נראה מטושטש מרוב דמעות שניסיתי למחות בשעת כתיבת הכתבות. הנשים והנערות סיפרו לי עד כמה קלינה מהידברות היתה ועודנה אמא בשבילן. כמה היא שימשה בעבורן סלע איתן של תמיכה בתוך תהום אפלה של בלבול, דמיון ופחד, וכשהן בחרו בחיים, והחליטו לשמור את תינוקן ולא להפילו, התברר שמעולם לא היתה אמא שהתחרטה על הנולד. עד היום הן שולחות לה תמונות של התינוקות המתוקים שהפכו לילדים מחייכים ואומרות לה – "איך בכלל חשבתי לוותר על הילד שלי?".
כשהייתי עולה למשרדה של קלינה כדי להראות לה את הכתבות, אף פעם לא היה לה רגע דל. טלפונים צלצלו משני קווים במקביל, וגם הטלפון הנייד שלה לא הפסיק לצלצל. העובדות המסורות של המחלקה נכנסו, שאלו שאלות, והורגשה תמיד אווירה של עשייה בלי הפסקה. באותה נשימה – קלינה תמיד היתה פנויה בשבילי, ונתנה לי להרגיש בבית. עם הזמן היא הפכה למורת דרך בשבילי בכל פעם שהייתי זקוקה לחיזוק באמונה.
מי שמפחד מהאחד – לא מפחד מאף אחד. על אמונה ועל יראת ה' האמתית
קלינה חיה ונושמת אמונה, וכל כולה מדברת אלוקות. פסוקי התורה שגורים בפיה, והיא מתאימה אותם לכל מצב בחיים ולכל אדם שזקוק לעזרתה. בהיותה גם מנהלת מחלקת "שבויות", שמצילה נשים ונערות ממלתעות הקשרים המסוכנים של ההתבוללות, שמעתי איך היא מזהירה בתקיפות בחור מאחד הכפרים שהיה בקשר עם נערה והתעלל בה – להתרחק מהנערה ולא להתקרב אליה יותר! מיום להיום הבנתי כמה היא חיה את תורתו יתברך, וממש לא יראה משום מצב, קשה ככל שיהיה. פשוט כי יראת ה' עומדת לנגד עיניה.
(צילום רקע: נתי שוחט / פלאש 90)
שלשום, יום לפני הכרעת הדין, נכנסתי במהירות למשרדה כדי להביע תמיכה, אבל קלינה כהרגלה עבדה כבשגרה, חייכה כהרגלה, ואני לא הצלחתי להבין איך ה"שריף" הזו לא חוששת מהמשפט. הרי ישנם גורמים שפועלים בערמה למחיקת הזהות היהודית בארץ ישראל, ומצויים ברשויות השונות של המדינה, כולל בפרקליטות. מצאו להם עם מי להתעסק. "את לא מתרגשת לקראת מחר? אפילו לא קצת?", שאלתי בתמיהה מהולה בהערצה.
תשמעו משפט: "אין לי ממה לפחד. קיימתי את מצוות ה' לבחור בחיים"
"אין לי ממה לפחד. הרי לא עשיתי שום דבר רע. קיימתי את מצוות ה' לבחור בחיים. אני שמחה ומברכת על השליחות שלי", השיבה נחרצות ובחיוך. כך היא משיבה לכל מי ששואל אותה, ומחזקת בדבריה את עובדי ועובדות הארגון שפונים אליה במסדרונות ובמעליות.
ביום למחרת אני כבר במעליות ובמסדרונות של בית המשפט המחוזי בתל אביב. נשלחתי לסקר את המשפט, מצוידת במחברת, עט והרבה סקרנות, לדעת מה ה' יקבע במשפט הזה.
פגשתי את קלינה בבוקר בכניסה לבניין בית המשפט. היא, כהרגלה, נראתה מחויכת ורגועה, כאילו היא נפגשת איתי בבית קפה. שוב דברי חיזוק ואמונה – וקדימה, נכנסות לבית המשפט עם עורך הדין יגאל דנינו, המייצג את קלינה, וצוות ערוץ הידברות, שנשלח גם הוא כדי לסקר את המשפט.
בשקט של שעות הבוקר המוקדמות בתוך כתלי בית המשפט כולנו המתנו לשעה שבה יתחיל מועד ההכרעה, ובינתיים הלכתי לספוג את האוויר של הכותל. הכותל של בית המשפט. זהו מבנה ישן מתקופת שנות ה-60 של המאה הקודמת, שעל קירותיו חקוקים פסוקים מתורת ישראל על צדק ועל משפט צדק.
משהו מוזר קרה לי בעת הכרעת הדין: הייתי שלווה
יכולתי להתייחס לאבסורד ולכאב הזה של ניגוד צורם בין מעשי ההצלה של קלינה ועל גורמים מסוימים בפרקליטות ששמו לעצמם מטרה להתנגד לכל מה שמריח יהדות במדינת היהודים, ולרדוף את מי שמציל חיים. יכולתי לזעוק זעקה שקטה לשמיים על העוול שעושים למי שהצילה עד כה מעל 10,000 תינוקות ועזרה לאימהותיהם לעלות על דרך המלך, אבל לא עשיתי זאת מהסיבה הפשוטה שמשהו בנוכחות המרגיעה של קלינה, ובדבקות שלה בה' יתברך, גם ברגע מכריע שכזה, פשוט גרם לי לשמוח שכולנו זוכים להגשים את נבואת הזוהר הקדוש: האמת נעדרת ויראי חטא ימאסו.
נכנסנו לאולם בית המשפט. השופט נכנס. כולם עומדים לכבודו. ישוב בגלימה שחורה הוא דיבר בנחת, בנימוס ובכבוד לכל הצדדים לכל משך הזמן שבו הקריא את ההרשעה שכתב. מאחוריו הסמל המרגש של המדינה: מנורת בית המקדש ולצידה שני ענפי זית. מהקראת ההכרעה אני מבינה לאט לאט שזיכוי לא יהיה פה. משהו מוזר קרה לי בעת הקראת הכרעת הדין: הייתי שלווה. הייתי שלווה, כי מילות החיזוק והאמונה של קלינה שהכל מאיתו יתברך היו איתי ועזרו לי להתחזק באמונה שהצלת חיים היא זכות קדושה ממעלה עליונה, גם אם ישנם כאלה שחושבים אחרת, ורודפים אותך בשל כך (ובשל בצע כסף ובשל התנגדות ליהדות). העיקר שעשינו את רצון ה'.
יצאנו מאולם בית המשפט בחיוך: "אשרייך שנתפסת על דברי תורה!", קראתי לעברה. בכירי ארגון הידברות, צוות הצילום ועובדות מהארגון שבאו לתמוך ולהתחזק גם הם היו שם, ופשוט הורגשה אווירה מיוחדת באוויר – שמחה והודיה לה' יתברך על שאנחנו זוכים בהידברות לקדש שם שמיים, לזכות את הרבים, לשמח את עם ישראל וגם להציל חיים.
כל מי שערך החיים חשוב לו ידע שתינוקות רבים נוספים עדיין מועמדים להפלה. אני מבקשת מהקוראים היקרים: אל תעמדו מנגד. לחצו כאן לעזרה ולשותפות או התקשרו 073-222-1333 052-9551591. קלינה יכולה לענות לכם ולספר לכם שגם היא בעצמה תורמת למחלקת אמ"א.
