אוסקר שינדלר חרות בזיכרון של כולנו כמי שהציל אלפי יהודים מהתופת הנאצית. סיפור חייו של שינדלר הוא סיפור נדיר ומעורר השראה. שינדלר נולד למשפחה קתולית. הוא היה חבר במפלגה הנאצית, ובבעלותו היה מפעל אמייל שסיפק כלים לצבא הגרמני. למראית עין לא היה הבדל בינו לבין חבריו הגרמנים. הוא נראה כמותם, התנהג כמותם… אבל במשך הזמן, כשראה את מעללי חבריו, את העינויים והמוות של חפים מפשע – התחוללה בלבו מהפכה.
מגפיהם הרועמים של חבריו שברו את לבו. הוא לא יכל לשאת מה שראה, הוא לא יכל לראות איך חיי אדם זולים ולא נחשבים בעיני חבריו, הוא לא הבין איך הם יכולים להיות אכזריים כל כך… לאט לאט התחולל שינוי עמוק בנפשו של שינדלר. מחול המוות שהיה סביבו שינה אותו – כסף כבר לא עניין אותו, הוא ראה רק דבר אחד לנגד עיניו – הצלת חיים! הוא מסר את כל חייו להצלת יהודים.
הוא גייס עוד ועוד יהודים והכניס אותם לעבוד במפעל האמייל שבבעלותו, מפעל שהוכר אז כמפעל חיוני לשעת מלחמה. שינדלר סיכן את חייו. מי שנתפס באותה תקופה מסייע ליהודים – היה מוצא להורג, ולמרות זאת שינדלר זייף מסמכים, רשם ילדים, וחיפה על פועלים שלא יכלו לעבוד כי היו חולים. לא פעם הוא נחשד בהצלת חיי יהודים ועמד בסכנה ממשית.
הוא נחקר, אבל תמיד הצליח להיחלץ ולחזור לפעילות, כשלבו מלא בעוד יותר חמלה. שינדלר נתן את כל מה שהיה לו להצלת חיי אדם. כשהגרמנים חיסלו את הגטו בקרקוב, נותרו בו מעט יהודים שגזר דינם היה אחד – גירוש למחנה השמדה. כששינדלר שמע זאת הוא מסר את נפשו וממש קנה בכספו יהודים שנותרו. הוא מכר כל מה שהיה אפשר בשביל להציל עוד יהודי ועוד אחד, וכך הציל – אלף מאתיים יהודים.
אלף מאתיים עולמות.
בואו גם אתם להיות אוסקר שינדלר ולהציל אלפי יהודים!
בסיום המלחמה, כשהאמריקאים נכנסו, שינדלר נאלץ לברוח. הוא היה בסכנת חיים – הוא היה מוכר עדיין כחבר במפלגה הנאצית… אף אחד הרי לא ידע את סיפורו האמיתי.
לפני שברח, ארגנו הפועלים היהודים שהציל שינדלר מסיבת פרידה לכבודו. הם נאספו כולם נרגשים, חיים מתוך התופת, חיים בזכותו. הם באו להגיד תודה.
הם העניקו לו שתי מתנות. האחת – מכתב שסיפר את סיפורו האמיתי, למקרה שייתפס, והשנייה – טבעת. טבעת פשוטה עשויה עופרת.
מסיבת הפרידה, עד כמה שאפשר לקרוא לה כך, הייתה מרגשת. הם התאספו כולם סביבו. הוא הביט בהם בעיניים דומעות.
הוא ידע – היה שווה. כל ניצול הוא עולם שלם… ואז הם העניקו לו את מתנותיהם, מכתב חתום באלפי חותמות של חיים, וטבעת פשוטה… על הטבעת היה חרות משהו. שינדלר לא הבין, הוא הפך בה והפך בה, והם הסבירו לו בהתרגשות – זה כתוב בעברית: כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו…
שינדלר הרגיש את הרגע, והמילים היחידות שהוא היה מסוגל לומר הן: הייתי יכול עוד! הייתי יכול להציל עוד!
תסתכל עלינו, אוסקר. אלף מאתיים אנשים חיים בזכותך… תראה אותנו! שינדלר ראה אותם.
הוא ראה את העיניים הנוצצות, הוא שמע את הלבבות הפועמים, הוא ראה הלאה, את הילדים, את הנכדים, את הדורות את העולמות… יכולתי עוד… הוא בכה. אני הרי בזבזתי כל כך הרבה כסף, לא עשיתי מספיק! עשית המון, הם הרגיעו אותו – דורות שלמים יתקיימו בזכותך… העיניים שלו השתוללו.
הוא רץ למכונית האחת שנשארה לו. יכולתי למכור אותה, יכולתי לקבל תמורתה עוד עשרה… אתם מבינים, עוד עשרה יהודים… ואז היד שלו נגעה בסיכת הזהב שענד. שינדלר נפל על הרצפה, הוא לא יכל לשאת עוד את הכאב – הסיכה הזו, היא עשויה מזהב, יכולתי למכור אותה ולהציל עוד שני אנשים! שני אנשים!
הם התקרבו אליו כולם וחיבקו אותו, את האיש שהבין מהם חיי אדם. האיש שקול מגפי חבריו שבר אל לבו.
שינדלר הוכרז כחסיד אומות העולם.
ולמה נגענו בסיפור הזה?
יכולנו להציל בשנה האחרונה שמונה עשר אלף תינוקות. אתם מבינים, זה אומר שכל שעתיים מאבדים תינוק, ולא מנידים עפעף… וזה עוד נעשה באופן רשמי. חוקי.
מיום שקמה מדינת ישראל, איבדנו למעלה משני מיליון תינוקות, שני מיליון נשמות. בואו נעשה חשבון פשוט – אם כל אחד מהתינוקות הללו היה זוכה לחיות, להתחתן וללדת ילדים, אז כל אחד הוא כבר לא אחד. הוא שלושה, ארבעה… ואולי עשרה… אז כמה איבדנו? וזה בלי להחשיב את הנכדים, הנינים… עכשיו אתם מבינים למה חז"ל אמרו לנו שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם. כי כל תינוק הוא עולם.
בואו גם אתם להיות אוסקר שינדלר ולהציל אלפי יהודים!
האם שינדלר הבין מה שאנחנו לא מבינים?
מחלקת אמ"א בארגון הידברות שמה לה למטרה להציל חיים, וכאן, במדינה שלנו, מדינת היהודים, לא רק שלא עוזרים לנו – אלא להיפך, נלחמים בנו. בכל דרך אפשרית. אבל אנחנו כאן! ארגון הידברות. אנחנו עוסקים בהצלת נפשות, בגשם, ברוח.
פורים בפתח, והוא זמן הניצחון שלנו. אך האם יתכן שאנחנו נעשה לעצמנו גרוע מאויבינו? גרוע מהמן, מעמלק, מהיטלר?
מדובר פה במיליוני נשמות, שאנחנו צריכים אותן פה. אנחנו הרי לא העם היחיד שיושב פה בארץ הזאת. הם מתרבים וגדלים, ואנחנו מצטמצמים… בכל שנה לפני חג הפורים אנחנו נדרשים לתת. להעניק. לעשות איש לרעהו… כי רק ככה אנחנו ננצח.
בואו, בהקלקה אחת, אתם יכולים להציל נשמה, עולם, דורות שלמים.
אני חושבת שהסיפור של אוסקר שינדלר הוא נורה אדומה שדולקת מעל לראשינו כבר למעלה משבעים שנה. שכל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מלא. התורה מצווה אותנו לתת מחצית השקל. למה מחצית? למה לא שקל שלם? כי שלם זה רק כשנותנים.
רק על ידי נתינה אנחנו מושלמים. זכרו, הקדוש ברוך הוא מתנהג איתנו מידה כנגד מידה. כמו שאדם מתנהג – כך בדיוק מתנהגים איתו משמיים. מי שנותן – נותנים לו! מי שמעניק – מעניקים לו! מי שעושה למען – עושים למענו!
לכן התרומה שלכם – מחצית השקל שלכם – היא מטבע של ישועות.
כמו שאתם תתנו, תחיו, תעשו למען… כך בדיוק יעשו למענכם. ולסיום זכרו, כל מעשה של יהודי פה בעולם נעשה גם בשמיים. וכשיהודי נותן מחצית השקל, הקדוש ברוך הוא נותן בשמיים מטבע של אש לזכותנו, ומיד באותו הרגע גזרות מתבטלות. ישועות נשפכות. שפע יורד. עלינו, עליכם, ועל כל ישראל. אמן.
בואו גם אתם להיות אוסקר שינדלר ולהציל אלפי יהודים!
