תמיד לימדו אותנו בגן שיש ארבע אמהות , הלוא הן שרה רבקה רחל ולאה. היום, בראיון מרגש במיוחד, נחשפתי לארבע אמהות חדשות, גיבורות כל אחת מהן לחוד ובוודאי שכוחן יפה עוד יותר יחד. זהו סיפורן של הילה, תהילה, שולי וחנה. קבלו אותן.
הילה היא אמא לאמה סיסיליה בת השלוש וחצי ולהראל בן השנה וחצי. הילה הרתה בפעם השלישית עדיין ו"עד השבוע ה-15, הכל היה כרגיל", מתחילה הילה את סיפורה. "יום אחד, קמתי בבוקר, לקחתי את הילדים לגנים אבל חשתי שמשהו לא כשורה, שמשהו לא טוב קורה לי בבטן". הילה החליטה לפנות למוקד ברעננה אך שם, לאחר ביצוע מספר בדיקות התגלה כי הכל תקין. בלית ברירה נאלצה הילה להגיע לעבודה כרגיל אך עדיין הרגשתי לא טוב, משהו באינטואיציה שלי אמר לי לנסוע לבית חולים לניאדו". הילה יוצאת מהעבודה, שוב מתניעה את הרכב ונוסעת. לפתע, כשעמדה ברמזור החלה מדממת בצורה בלתי רגילה. "התחלתי לרעוד ובכיתי וצרחתי לה' שישמור לי על הילד. איכשהו הגעתי לבית החולים כשאני בלחץ עצום. השארתי את האוטו באמצע הכביש ובשנייה שנכנסתי למיון שוב זרם פתאומי של דימום בלתי פוסק שניגר ממני. הסתכלתי על האחות ושאלתי בפחד: 'מה זה , הפלה'? , האחות נדהמה בדיוק כמוני ולא ידעה להשיב לי". הילה נלקחה מיד לבדיקת אולטרסאונד כדי לבחון את מצב העובר. למרבה הפלא הבדיקה נתגלתה כתקינה לחלוטין. לעובר שלום. הילה התכוננה לחזור למיון.
ואז כאילו משום מקום, ברגע, החל שוב דימום שזרם בצורה בלתי פוסקת, בכמויות לא הגיוניות. "תרוץ לרופאים ותזעיק כל מי שיש שם", ביקש הבודק המזועזע מבעלה של הילה שבינתיים הספיק להגיע למקום.
הרופאים שנכנסו בזה אחר זה התקשו לאבחן את הבעיה. האחד טען להיפרדות שליה, השני טען למשהו אחר וכך לא נפתרה התעלומה. לאחר מספר דקות הוחלט לקחת את הילה להכנה לניתוח שכן למרות שהעובר חי ובועט כפי שהראתה הבדיקה, הרי שכעת נשקפה סכנה לחיי האם. "כששמעתי את זה, ביקשתי מבעלי, שיעזוב הכל מיד ושיתקשר לכל מי שהוא רק יכול שיעתירו עליי בתפילה", משחזרת הילה את רגעי האימה שנפלו עליה משום מקום. "בינתיים הביאו את המרדים, את המסמכים כדי להחתים אותי על ההסכמה לניתוח, ואת מנות הדם".
"אני תורמת 180 ₪ כל חודש ורק תתפללו על הבת שלי"
בינתיים, משפחתה של הילה עשתה כמעט את הבלתי אפשרי. הם הפצירו בכל מי שרק יכול שיברך, שיתפלל שיעזור. בינתיים הוזעקה גם אמה של הילה למקום. שולי שמה. בדיוק באותם רגעים שהייתה בדרכה לבית החולים, קיבלה שולי שיחת טלפון מארגון הידברות. על הקו- גב' חנה, שולי הקשיבה בקשב לעובדה שהידברות פתחה מחלקה חדשה בשם אמ"א – למניעת הפלות וסיוע לנשים הרות במצוקה הריונית – שבדרך ונתבקשה לסייע בתרומה כספית. שולי נדהמה מצירוף המקרים. "אני תורמת 180 ₪ כל חודש ורק תתפללו על הבת שלי", אמרה ונסתיימה השיחה.
בשלב זה, בבית החולים, פסק הדימום הנורא של הילה. נושא הניתוח ירד מן הפרק לעת עתה והילה הוחזרה למיון. הרופא שבדק אותה יום למחרת אמר לה: "שמעתי שניצלת מהפלה בדקה ה- 99,999999". כששמעה הילה שפסק הדימום החלה מתמלאת אופטימיות אך כל רופא כמעט שנכנס אליה למבדקים הוריד לה את הציפיות כשהם טוענים שקשה להם להאמין שהעובר ישרוד את המצב ושכעת הם עסוקים בלייצב אותה.
בשלב מסוים הילה משוחררת לביתה ויום אחרי השחרור מתחילה לסבול מצירים שנמשכו שעות ארוכות. לצוות לא היה מה לעזור לה. "או שתצליחי לשרוד את זה או שהצירים יובילו להפלה", כך אמרו. היא חזרה לביתה, עם הוראה חד משמעית – שכיבה מוחלטת. הילה ידעה שקימה ותזוזה פירושה – הפלה בו במקום. המטרה הייתה להגיע לפחות לשבוע ה-24, אז אפשר ללדת פג ולהעבירו לפגיה.
המצב שאליו נקלעה הילה קוראים בהגה המקצועית "הפלה מאיימת" והאיום אכן ריחף על ראשה. הילה נתקפה גם בהתקפי חרדה שאיימו על בריאותה הנפשית. "עקב הדימומים הייתי בטוחה שאני הולכת למות. כל הזמן הסתכלתי על הילדים שלי וריחמתי עליהם שיישארו בלי אמא חס ושלום".
אבל כל מה שה' עושה –לטובה הוא עושה והילה ניצלה את השעות הארוכות בהם שכבה ללא מעש לצפייה בשיעורי תורה. הייתה לה קביעות לפתוח את אתר הידברות ולצפות בשני שיעורים קבועים – של הרב יצחק פנגר ושל הרב זמיר כהן. "יום אחד, שמעתי הרצאה על בריאות מפי הרב זמיר כהן והחלטתי לבקש מאמא שלי שתתקשר אליו". נראה לי שהוא ממש חכם, אמרה לאמה, וביקשה שתתייעץ עימו על מצבה. הרב שוחח עם האמא ולאחר מספר עצות ייעץ לאמא שעל הילה להחליף שם. האם, שמיהרה לעשות כמצוות הרב, שאלה לאיזה שם להחליף והרב ענה ללא היסוס ל-"תהילה". השם שונה. "קיבלתי על עצמי לא לנסוע בשבת ומאוחר יותר גם לכסות כתף – העיקר שה' ישמור לי על התינוק", מספרת תהילה. בעבר, הייתי מגיעה לכנסי הנשים של ארגון הידברות עם אחותי שהינה חרדית אבל מאז המקרה הזה התחזקנו מאוד.
זכויות של אמא
תאמינו או לא, תהילה לא רק שרדה את תקופת המשכב עד השבוע ה-24, אלא ילדה בן בריא ולשם בשבוע ה-38 במשקל 3,195 ק"ג. מה רבו חסדיו של השם.
"המוהל שלנו אמר לי משהו מאוד נכון: יש מצבים בחיים שכשאתה מגיע אליהם אתה מבין שאין עוד אף אחד שיכול לעזור לך- מלבדו! לא רופאים ולא שום דבר. וזה פשוט ככה. כשיצאנו מבית החולים, אחרי הלידה, אמרתי לבעלי 'אתה מאמין שיצאנו עם תינוק?'.
כמובן שהכל בזכות ה' יתברך, אבל בני הזוג חשים הכרת הטוב לאנשים טובים שפגשו בדרך, שהיו ממש בבחינת מלאכים בדמות אדם, שליחי השם. הרב קרוואני למשל, ליווה את המשפחה לאורך כל הדרך. גם הרב שרון, הרב של המשפחה, תמך וסייע בכל מה שיכל במהלך המקרה, לפניו ואחריו.
"למדתי מהמקרה הזה כמה הקב"ה פשוט שומע תפילות ושאף אחד כאן בעולם הזה לא מחליט כלום חוץ מהקב"ה", מסכמת תהילה. "רק צריך להיות חזקים באמונה ולבכות לקב"ה- והוא שומע. נדרתי נדר ביום שהתאשפזתי, שאם אזכה להכניס את התינוק בבריתו של אברהם, אני אפרסם את הסיפור שלי".
אז אם תרצו אפשר לזקוף את הנס לתפילותיה של אמא תהילה שלא פסקה מלדבר עם ה' יתברך, או לתפילותיה של אמא שלה, שולי, שהשקיעה את מיטב זמנה, מרצה וכספה כדי לראות נכד בריא ושלם או אולי היו אלו הזכויות מהתרומה למחלקת אמ"א ? כך או אחרת- זה זכויות של אמא.
מתלבטים? רוצים להתייעץ? מחלקת אמ"א תשמח לשמוע מכם. בשמחות תמיד. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
