בתחילת השיחה הטלפונית בינינו, ליאת מהססת לפני שהיא מגוללת את הסיפור שלה בפני. היא טוענת שאלמלא הצעתה של קלינה, מנהלת מחלקת אמ״א, היא היתה נמנעת מלשתף, בעיקר בגלל הבושה. הבושה על ששקלה לגשת להפסקת היריון ולוותר על בנה.
״התחתנתי בגיל צעיר יחסית, ובגיל 22 כבר הפכתי לאמא״, מספרת ליאת. ״בהיריון הראשון שלי סבלתי מהיפרמאזיס ואושפזתי כמעט למשך כל ההיריון. התקופה הזו היתה ממש סיוט עבורי, עד שאפילו לא התעניינתי לראות את העובר, אף על פי שבכל בוקר ערכו לי בדיקת אולטראסאונד.
שנה לאחר הלידה הראשונה, בעלי כבר רצה ילד נוסף, וזרמתי איתו. אני זוכרת ששבוע לפני שגיליתי שאני בהיריון חלמתי שסבא שלי, שנפטר כמה חודשים קודם לכן, מבשר לי שאני בהיריון ושייוולד לי בן.
אך לצערי, במקביל, בעלי התבשר שאמו חלתה באופן קשה. הוא היה טרוד ובמצב רוח ירוד מאד, ולא קידם בברכה את הבשורה שאני בהיריון״.
כיצד השפיע עליך הלך הרוח של בעלך?
"וואו, זה הפך אותי לגמרי. התחילו לי בחילות קשות שהזכירו לי את הסיוט שעברתי בהריון הראשון. באותה תקופה הייתי במהלכם של לימודים אינטנסיביים למשפטים, ובנוסף, התגובה הצוננת של בעלי – כל אלה גרמו לי לחשוב שאולי פעלתי בחוסר אחריות – שהתכוננתי לילד נוסף בתזמון לא מתאים של החיים. הרגשתי שאין לי הכוחות לשאת את זה. אמנם באתי מבית מסורתי ואופציה של הפלה מעולם לא היתה בלקסיקון שלי ושל המשפחה שלי, אבל הנסיבות האלה הובילו אותי להחלטה שאני צריכה לגשת להפסקת היריון, וקבעתי תור לרופא. היום אני מתביישת מאד לספר שבכלל חשבתי על האפשרות הזו, אבל אז הייתי נחושה מאד עם ההחלטה".
שיחת טלפון מהרב זמיר כהן – הצילה את העובר
״למעשה, לא שיתפתי כמעט אף אחד לגבי ההחלטה לגשת להפסקת היריון, ופעלתי באופן דיסקרטי מאד, למעט חברה אחת טובה שלי״, ממשיכה ליאת ומספרת. ״אני זוכרת שהיא ניסתה לשכנע אותי לשקול מחדש את ההחלטה, ואני הייתי סגורה מאד על עצמי. למזלי, היא סיפרה זאת לבעלה, שהוא בעל תשובה. הוא מיד התקשר אלי, התנצל בשמה על כך שהוא מעודכן בפרטים וניסה לשכנע אותי שאסכים שהרב שלו ישוחח איתי.
הרב שלו שאל אם אני אדם מאמין, וביקש את רשותי שהרב זמיר כהן יפנה אלי. אני זוכרת ששום דבר מהדברים שנאמרו לי עד לאותו שלב, לא הזיז אותי מהחלטתי והייתי בספק די גדול האם הרב זמיר כהן, שהכרתי אותו כרב גדול וידוע מאד, באמת יתקשר״.
יממה לפני התור המיועד לרופא, ליאת נכחה בבית הוריה כאשר הנייד שלה צלצל, והופתעה לגלות שמעברו השני של הקו נמצא הרב זמיר כהן.
״הוא שאל לשלומי״, מספרת ליאת, ״וניסה לברר בעדינות מה הסיבה שבגללה אני שוקלת להפיל את העובר. אני זוכרת שהוא אמר לי, 'תשכחי לרגע שאני רב, אני רוצה שתיגעי בנקודה המדויקת שמטרידה אותך'. עניתי לו שמבחינה כלכלית אנחנו די מסודרים וגם מבחינת עזרה בבית אני יכולה לגייס סוללה שלמה של אנשים מהמשפחה שיבואו ויעזרו, ומה שמפריע לי שבעלי לא שמח מהבשורה בגלל מצבה של אמו. סיפרתי גם על החרדות מפני הריון בעייתי נוסף, ושאין לי כרגע כוחות נפש לשאת את זה לבד. ואז אני זוכרת שהוא אמר לי משפט שמבחינתי היטה את הכף – הוא אמר שהקב״ה לא היה נותן לי היריון אם לא הייתי יכולה לשאת אותו, ושאני מסוגלת, ושיש בי ועוד יימצאו בתוכי הכוחות לכך. המילים האלו ממש הצליחו להרים אותי. הוא ביקש ממני שאדחה את הפגישה עם הרופא בשבוע, ואני הסכמתי״.
ליווי צמוד של מחלקת אמ״א עד ללידת הבן
״לקראת סוף השיחה עם הרב זמיר כהן, הוא הבטיח שיצמיד אלי מישהי שתשוחח איתי, ובאמת כבר למחרת יצרה איתי קשר קלינה, מנהלת מחלקת אמ״א שהפכה להיות המלאך השומר שלי. היא התקשרה כל יום ודיברה אלי בחום, והרגשתי כאילו אנחנו מכירות כבר שנים. תוך זמן מאד קצר כבר החלטתי שאני ממשיכה עם ההיריון״.
ליאת המשיכה את הריונה תוך ליווי צמוד ממחלקת אמ״א, ונאלצה להתמודד עם ניסיון נוסף כאשר בחודש החמישי להריונה היא התבשרה כי נדבקה בווירוס ה-cmv. ״הרופא ביקש ממני שאגש לבדיקת מי שפיר, וטען שקיים סיכון שהעובר יסבול מכל מיני מומים. זה הבעיר בי מחדש את כל הפחדים והחרדות שהיו לי מלכתחילה בתחילת ההיריון, וסחבתי את זה די לבד, לא שיתפתי את בעלי״, משחזרת ליאת. ״אך די מהר התעשתתי, גם הודות לסיועה הגדול של קלינה, שעודדה ותמכה בי, והחלטתי שאם עברתי את המשוכה הראשונה ובחרתי להשאיר את התינוק, אז הכל יהיה בסדר. חודש לפני הלידה, בבדיקת הערכת משקל, אמרו לי שיש ערכים שנראים לא תקינים, כמו היקף הראש של העובר ועוד. הרגשתי שאני שוב נופלת, אבל די מהר התאפסתי. אני זוכרת שקמתי, ניגבתי את הבטן והודעתי לאחות שהבדיקה נגמרה. היא הציעה שאכנס לרופא, ואני סירבתי. אמרתי לעצמי שאין לי מה לעשות כרגע, זה הילד שלי, ויהיה מה שיהיה – אקבל אותו כפי שהוא.
חודש לאחר מכן, בשבוע ה-39, ילדתי את הבן המהמם שלי בריא ושלם, ברוך השם. אני חייבת כל כך הרבה לרב זמיר כהן ולקלינה, שבלעדיהם לא הייתי עומדת בניסיון הזה, ואני בטוחה שאם הייתי מוותרת על הילד הזה – הייתי מתחרטת על כך כל ימי חיי. אפילו רק עצם המחשבה על כך שרציתי להפיל, מציפה אותי בושה גדולה מאד".
שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?
אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.
לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
