כל אישה עוברת במהלך ההריון בדיקות אולטרסאונד בהזדמנויות שונות. סקירת המערכות היא אחת מן הבדיקות הנפוצות והמקובלות ביותר. ניתן לבצע סקירת מערכות מוקדמת, בין השבועות 14-16 להריון, או סקירת מערכות מאוחרת, בין השבועות 20-23 להריון. אפשר, כמובן, גם לבצע את שתיהן.
המטרה של סקירת מערכות היא לבדוק את העובר ואת מבנה גופו, ולבדוק את התקינות של כל אחד מן האברים, על מנת להעריך את מצבו הבריאותי והגופני של העובר. במהלך הסקירה בודקים שכל האיברים קיימים, שהגודל שלהם תקין וכך גם המיקום שלהם, שיש זרימת דם תקינה לכל האיברים וכן הלאה. באיברים מסוימים, כמו הלב למשל, נבדק גם התפקוד המלא של האיבר עצמו.
סקירת המערכות החשובה ביותר מבחינה רפואית היא סקירת המערכות המאוחרת, שמתבצע, כאמור, בין השבועות 20-24 להריון – אך יכולה להתבצע החל מהשבוע ה-19 ועד לשבוע ה-25. ישנם רופאים אשר מבצעים סקירה נוספת, שלישית, בשליש האחרון של ההריון, כאשר סקירה זו מיועדת למעקב אחרי גדילת האיברים וההתפתחות שלהם, כמו גם למדידה של משקל העובר.
הרב יגאל כהן: "נולדה לי בת עם מום קשה בלב, הרופאים לא נתנו לה סיכוי לחיות". צפו
מה עושים אם יש בעיה?
במרבית ההריונות, סקירת המערכות עוברת בשלום וללא בעיות, והעובר נמצא תקין ובריא. אך לעיתים, מתגלות בבדיקה בעיות משמעותיות, מומים וכדומה. ישנם סוגים שונים של מומים שעלולים להתגלות בבדיקה של סקירת המערכות. ישנם מומים חמורים ומשמעותיים, אשר פוגעים בהתפתחות של העובר ובתפקוד התקין שלו, ואינם ניתנים לתיקון. ישנם מומים שעשויים להיות חמורים מאד, אך במקרים מסוימים עשויים גם להסתיים בלידה של תינוק בריא, או בעל מום קל שניתן לתיקון כירורגי לאחר הלידה. ישנם מומים שדורשים התערבות רפואית מידית לאחר הלידה, כאשר התערבות כזו מצילה את חיי התינוק ומאפשרת לו לגדול כילד בריא – בעוד שהעדר התערבות כזו תגרור פגיעה קשה בתינוק, ולעיתים אף מוות. ישנם גם מומים מסוימים שניתן לתקנם עוד במהלך ההריון.
כאשר מתגלה בבדיקה של סקירת המערכות מום כלשהו, ההורים יופנו לייעוץ על ידי רופא, לרוב זה שביצע את הסקירה, ובהתאם לצורך – גם לייעוץ של רופאים מומחים אחרים, אשר מתמחים בסוג המום שהתגלה. לעיתים, ממליצים על בדיקות גנטיות או בדיקות מי שפיר, על מנת לקבל נתונים מדויקים יותר על המום או הממצאים שהתגלו בסקירה.
פרופסור בועז וייס, מומחה לגניקולוגיה, ומנהל השירות בתחום של גדילה והתפתחות של העובר, ביחידה לרפואת העובר שבמרכז הרפואי שיבא – תל השומר, מציין בהקשר זה כי גילוי של פגם בסקירת המערכות אינו מסיים את האבחנה. זוהי רק אבן ראשונה בתהליך הבירור, ולא תמיד הממצאים המתגלים בסקירה אכן מדויקים, או חמורים כפי שהם נראים ממבט ראשון. לעיתים, הממצאים אכן חמורים, אך בבדיקות נוספות ניתן לגלות דרכי פעולה שיכולות לסייע לעובר.
האם סקירת מערכות מגלה כל מום אפשרי?
התשובה היא לא. אמנם, ככל שהסקירה תיעשה בצורה מקיפה יותר, כך ניתן יהיה לזהות מומים רבים יותר. הסטנדרטים של הבדיקה בישראל גבוהים מאד, אך למרות זאת, גם הבדיקה המקיפה ביותר עלולה להחמיץ מומים שונים. כך לדוגמא, ישנם מומים קטנים מאד, שלא ניתן לראות בבדיקת אולטרסאונד. ישנם גם מומים שמתפתחים רק בשלבים האחרונים של ההריון, כך שכמובן, בסקירת המערכות שנעשית באמצע ההריון, לא ניתן לראות אותם. בנוסף, ישנן בעיות רבות שעלולות להופיע אצל עוברים – אך הן אינן מתבטאות במומים אנטומיים, כלומר במומים בגוף התינוק עצמו. אפילו תסמונת דאון, שהיא המום הבולט ביותר, אשר נבדק היטב במהלך ההריון, מתגלה בסקירת מערכות רק ב-50% מהמקרים, משום שבמקרים רבים הוא אינו יוצר סימנים אנטומיים כלל. עם זאת, במקרים רבים, כידוע, הסקירה יכולה להעלות נתונים מחשידים לכיוון של תסמונת דאון, כך שהאם תופנה לבדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שיליה, על מנת לאשר או להפריך את האבחנה.
מה בודקים בסקירה?
על פי האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, יש לבדוק 4 פרמטרים בגוף העובר בזמן סקירת מערכות: קוטר של הגולגולת, בין שתי הרקות (BPD), היקף ראש (HD), היקף בטן (AD) ואורך של אחת מעצמות הירך (FL). אלו נבדקים, למעשה, בכל בדיקת אולטרסאונד במהלך ההריון, והמשקל המוערך של העובר נקבע על פיהם.
בנוסף, בסקירת המערכות בודקים איברים שונים של העובר: הגולגולת והמוח, צורך הגולגולת – בחתך רוחבי, החדרים השונים במוח, קו האמצע ועוד; ארובות העיניים והשפתיים; הריאות, הלב וחדריו והעורקים הגדולים; הקיבה, הכליות וכיס השתן, וכן החיבור של חבל הטבור לבטנו של העובר; עמוד השדרה; קיומם של הידיים והרגלים, ואורך עצמות הגפיים; כלי הדם בחבל הטבור; מיקום השיליה; כמות מי השפיר ברחם; וכמובן, קיומם של דופק עוברי ושל תנועות עובר.
כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית, קיימת גם התפתחות משמעותית בתחום של סקירת המערכות. כיום ניתן לבצע גם סקירת מערכות בתלת ממד. היתרון של שיטה זו הוא בעיקר החוויה להורים. אולטרסאונד תלת ממדי אינו מגלה יותר מומים מאשר אולטרסאונד רגיל. עם זאת, במקרה שבו מתגלה מום חיצוני, האולטרסאונד התלת ממדי יכול להעניק להורים תמונה ברורה יותר של המום (כמו למשל, במקרה של שפה שסועה). העדר היתרונות הרפואיים של האולטרסאונד התלת ממדי גורם לכך שאפשרות זו עדיין איננה נמצאת בשימוש שגרתי, אלא במרפאות פרטיות בלבד.
המחשה מרגשת: התפתחות העובר – שבוע אחר שבוע. צפו
שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?
אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
