"תסלחי לי, בתי, לא רציתי שתבואי לעולם": וידוי של אמא

היריון בלתי רצוי – ככה קוראים למלאכית שלי? תסלחי לי שלא רציתי שתבואי לעולם. אל תשפטי אותי. לא יכולתי לראות את עצמי מתמודדת שוב עם טיפול ברך נולד, שזקוק לאימא לביאה, חששתי שאתמוטט. שרה ב.

כשנולדת היית כל-כך קטנה וחסרת אונים, הסתכלתי עלייך והיו לי דמעות בעיניים. לא, זאת לא הייתה התרגשות של רגע, גם לא התרגשות של אימא טרייה שזה עתה עברה לידה, וההורמונים מציפים אותה. אלו היו רגשות עמוקים יותר, רחמים, צער וכאב שעלו ממעמקי נפשי. רק את ואני ידענו את הסוד הכמוס בין שתינו. ליתר דיוק: את, אני, בורא עולם ועוד כמה שליחות טובות שעשו מהפכה כדי שתבואי לעולם.

הן ניסו לדבר לליבי, שהחיים הפכו אותו לקשה כמו אבן, שותת דם ופצוע. כשהגחת לעולם, נשמת את נשימותייך הראשונות, נשמתי יחד איתך. הבנתי שהקב"ה מזמן לי מרחב חדש של יצירה וריפוי. שאת, כמה שאת קטנה, מגישה לי הזדמנות לחיות את חיי מחדש, אחרת, עם שמחה אינסופית, תחושה של כמיהה לעשות טוב. המחשבה על להרים אותך, לנשום את הריח המיוחד שיש רק לך, ולהוריד דמעה רק מהמחשבה שפעם, כשעוד היית שתיל קטן בבטני ההולכת ותופחת – חשבתי לגדוע את חייך. המחשבה מייסרת אותי, אני מודה, אבל אם אגיד אותה אשתחרר מייסורי המצפון.

היום, כשכבר נולדת, בניסי ניסים, הפכת ברגע פלאי אחד לעץ עם שורשים. ברגע שהגחת לאוויר העולם השתיל שהיה ברחם החשוך, הפך לעץ יפהפה עם לחיים ורודות וחיוך ממיס ושובה. מי יכול להבין איזו ברכה הכנסת הביתה? את הקטנטונת, שהגעת אחרי שלושה אחים גדולים? כח החיים טמון בך ובשאר ילדיי.

כשרציתי לעשות הפלה לא הכרתי אותך עדיין. המחשבה הגיעה משאול התחתיות של חיי. הבטתי על עצמי וחשבתי, בכנות – מה את יכולה להעניק לה? חום ואהבה? הרי כולך רצוצה. בית אוהב? אני אוהבת את ילדיי בכל נפשי ומאודי, אבל מה לעשות שגיליתי שאת קיימת, חודש אחרי הפרידה מאביך? איך אגדל אותך, חשבתי לעצמי בגאוותי ובשפלותי. מי יקנה לך טיטולים, מוצצים, בגדים, צעצועים? הרי גם לך מגיע.

ההיריון הזה היה נגד כל הסיכויים שלי. הילדות הקשה, האלימות שחוויתי כילדה, העובדה שגדלתי ללא אב ואם, במסגרות חוץ ביתיות רק העצימו את הקושי. מה יש לי לתת לך בתי הקטנה? ככה חשבתי. אחרי הפרידה מאביך, כשגיליתי שאני הרה, לא יכולתי לעצמי לשמוח. היריון בלתי רצוי – ככה קוראים למלאכית שלי? תסלחי לי שלא רציתי אותך. אלו הנסיבות הקשות שהובילו אותי. אל תשפטי. לא יכולתי לראות את עצמי מתמודדת שוב עם טיפול ברך נולד, שזקוק לאימא לביאה. חשבתי שאתמוטט.

אני אישה שעשתה תשובה בחייה, אבל אי-אפשר לשפוט אותי. רק גופי ונפשי מכירים את הצלקות שנחקקו מחוסר האהבה, מרצון לרצות אחרים, מקשרים לא בריאים, מהתעללות עצמית, משנאה עצמית. 'אישה כמוני', כך חשבתי לעצמי, 'לא יכולה לשאת עוד הריון ולידה'. כשהחלטתי לחתוך אחת ולתמיד ולעשות הפלה, בכל פעם נמנעה ממני מחדש האפשרות להתנתק ממך. פעם חברה טובה הסיטה את תשומת ליבי, פעם אחרת שמעתי משפט מזעזע, ובפעם נוספת, הסביבה הקרובה הטיחה בי: 'את לא יכולה לרצוח בשר מבשרך'. הבנתי שיש מישהו שנלחם עלייך יותר ממני. הקב"ה בכבודו ובעצמו רצה שהנשמה שלך תרד לעולם.

לא קיבלנו מינוי להיות מלאך המוות

במחלקת אמ"א קלטו מיד את התמונה הרחבה, ולא הרפו. כמו שהקב"ה היה עם היד על הדופק בלב שלך, ככה גם הבנות הנהדרות היו עם היד על הדופק. בעוד שחלק מהאנשים בסביבה שלי תמכו בהפלה, שם חשבו אחרת."האם נוכל לומר לריבונו של עולם: 'אתה מגזים? הבאת לאימא עוד מתנה בדמות תינוקת?' הרי אם הוא חושב שזה לא טוב עבורך, שיוריד את ההיריון הזה בעצמו", הן אמרו לי וחידדו: "לא קיבלנו מינוי למלאך המוות בסיפור הזה, ובכלל". נשברתי כשהן אמרו לי: "האם לאימא שעברה סבל אין אפשרות להיות אימא פעם נוספת? אנחנו מכירים את ההתחייבות הזו – 'ובחרת בחיים, למען ייטב לך ולזרעך עד עולם'". וזה אכן שוב קרה ברוך השם.

כשהחלטתי להשאיר אותך היו לי ספקות, אבל כבר לא הייתה דרך חזרה. בשלב מסוים כשהרופאים איתרו בעיה בהריון הפצירו שאהיה במעקב. עצמתי את עיניי כיוון שידעתי שאם אמשיך להיבדק – ההפלה תהיה בלתי נמנעת רפואית. עכשיו נלחמתי עלייך אני. ואכן, כשנולדת, הבנתי את גודל הנס. גם מצד הטבע לא היה הגיוני שתיוולדי. כשנולדת החדר קרן והתמלא אור, גם חיי. נסיכה קטנה באה לעולם. אמנם אצל כל אימא יהודייה הבנות הן נסיכות, אבל אצלי ואצל אחייך את באמת משהו מיוחד. הבאת לנו ברכה עד בלי די. בזכותך קבלנו שפע רוחני וגשמי שלא חלמנו עליו, וגם כשחווים מחסור כלכלי, הנוכחות שלך משכיחה את הדאגה.

תינוקת שלי יפה ואהובה, את יהלום אמיתי, נשלחת אלינו משמיים, ואת מושלמת. כשאני מביטה בעינייך אני חושבת לעצמי: 'באמת שקלתי להפיל? זה אכן עבר לי בראש?' לצערי, נסיבות חיים יכולות להוביל אישה לשקול לעשות הפלה, מתוך ייאוש. בתוך תוכי תמיד ידעתי שאם אעשה הפלה אקח איתי את הצלקת הזאת עד יומי האחרון. ידעתי שהחרטה תייסר אותי. ידעתי שהמחשבות עלייך לא ירפו. הנה עכשיו את כאן, אני חובקת אותך בשתי ידיי, מודה לקב"ה על השליחות הטובות ממחלקת אמ"א, שהחסד שהן עושות הוא הצלת חיים.

לך, בתי היקרה, אני מאחלת שתגדלי להיות אימא אוהבת, שתאהבי את עצמך, ושהחיים יאירו לך פנים. ולנשים יקרות שחולקות איתי את הדברים, ואולי גם מוצאות עצמן מתלבטות אם לבצע הפלה אני אומרת: אין ייאוש, שאו את עיניכן לאבינו שבשמיים, ותזכרו שהילד או הילדה שברחמכן הם מתנת חינם מהבורא. וכשמבקשים עזרה היא מגיעה ובגדול, איך? נסתרות הן דרכי האל.            

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר

רוצה לדבר איתנו?

אולי תאהבי גם את זה

ילדי החטא שלי: אמא ל-11 ילדים כותבת ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה

חטאתי לחברה והבאתי לעולם 11 ילדים. לא, עשרה לא הספיקו לי. וחוץ מזה, הם כבר פה. אני אמנם לא חזקה בחשבון, אבל אני חושבת שהשאלה אם להביא את הילד הבא אינה רק שאלה כלכלית. למה? כי באותה עלות שבה יש מי שמגדל שני ילדים (אוכל, צעצועים, אלקטרוניקה, חוגים, מותגים, תרבות ופנאי) – אני מגדלת עשרה
מאת – יעל מזרחי

קרא עוד »

הרופאה לרבנית ימימה, שלא ויתרה על תינוקה: "עשית בחכמה. לא תצטערי לעולם"

גם על הרבנית ימימה מזרחי הופעל לפני שנים לחץ להפיל את תינוקה בשל חשד למום בלב. "לא רוצה להיות חלק מההוצאה להורג הזו", אמרה הרבנית בעבר בראיון לעדן הראל. כידוע לרבים, בנה חי עד גיל שנה ו-3 חודשים, והרבנית, כדרכה המיוחדת בשמחה, מחזקת נשים בבחירה בחיים. צפו

קרא עוד »

היפרמאזיס בהריון: ״אני נורא מתביישת לספר שרציתי להפיל״

ליאת, סטודנטית למשפטים בת 24 מדרום הארץ, קבעה תור להפלה. שיחת טלפון מהרב זמיר כהן גרמה לה להשהות את החלטתה ולאחר מכן להמשיך עם ההיריון. כיום, חודשיים לאחר לידת בנה, היא חשה מבוישת מאד לספר שרצתה לוותר עליו. אדל דיין

קרא עוד »

אנחנו כאן לעזור לך!.

בצורה הכי נעימה