״זו היתה הפעם, המי יודע כמה, שאני והגרוש שלי ניסינו לבחון מחדש את האפשרות שנחזור לחיות יחד כמשפחה. היינו גרושים כבר למעלה מחמש שנים והורים לשני ילדים״, משחזרת לירז (שם בדוי) אישה בת 31 ממרכז הארץ. ואז, דווקא, לאחר הפעם הזו, שנפרדנו מתוך מריבה גדולה, גיליתי שאני בהיריון ממנו״.
כיצד הרגשת?
״קודם כל הייתי בהלם. אני זוכרת שכשהיה לי איחור גדול במחזור סיפרתי לחברה טובה שלי והיא הציעה שאגש לקנות ערכה לבדיקת הריון. אני צחקתי ואמרתי שאין מצב שאני בהיריון וחבל לבזבז 40 ש״ח על הטסטר. אני סובלת מבעיה הורמונלית שבעברי הקשתה עלי להיכנס להריון ובהריונות הקודמים נזקקתי לטיפול צמוד ולהפריות מבחנה. לכן, ככה סתם פתאום להיקלט בצורה טבעית ללא כל טיפול היה נראה לי רעיון ממש מופרך. וברמה הרגשית״, ממשיכה לירז ומספרת, ״כשהבדיקות הראו שאני בהיריון, זה מאד טילטל אותי. לידת ילד נוסף לא היתה בתכנון שלי בטח לא במסגרת יחסים מאד בעייתית עם הגרוש שלי. חשבתי שאם אלד שוב זה יהיה רק לאחר שאתחתן פעם נוספת, במסגרת של יציבות ומשפחה״.
כיצד פעלת?
מאחר ורופא הנשים שלי היה בחו״ל, ניגשתי לרופא שהיה זמין באותו יום. הוא עשה לי בדיקת אולטראסאונד והתייעצתי איתו מה עלי לעשות בכדי לגשת לוועדה להפסקת היריון. כשיצאתי ממנו, החלטתי שאני ממתינה לרופא האישי שלי שליווה אותי בהיריונות הקודמים, והמתנתי לו שבועיים עד שחזר מחו״ל. כשניגשתי אליו שאלתי האם אפשרי לעבור הפלה באמצעות תרופה, והוא טען שלדעתו כבר מאוחר מדי, שאני צריכה להזדרז ושאצטרך לעבור הפלה רגילה. זה מאד הלחיץ והפחיד אותי ובנוסף באותה בדיקה כבר לעובר היה דופק, משהו שלא נצפה בבדיקה הקודמת. הדופק של העובר ממש ישב לי על המצפון, וכך מצאתי את עצמי מתנודדת עם הספק, האם להשאיר את העובר או להפיל, במשך ימים רבים.
חשד לשלייה נעוצה
חששותיה של לירז מפני ההיריון הועצמו עשרות מונים, כאשר הרופאים בישרו לה כי קיים חשד ׳לשלייה נעוצה׳, וזאת עקב העבר הרפואי שלה. ״בגלל שעברתי שני ניתוחים קיסריים״, ממשיכה לירז ומספרת, ״אז נוצר מצב בו השילייה ננעצת בצלקת ומבחינת הרופאים זה יכול היה לסכן אותי בעת הניתוח השלישי. את זה גיליתי במהלך הסקירה הראשונה, בחודש רביעי, שאז עוד יכולתי לגשת ולהפיל. הנתון הזה נוסף לכל החששות האחרים שלי הדאיג והעיק עלי מאד והתקשיתי לקבל החלטה.
״תשעה חודשים שנראו לי כמו תשע שנים״
״בשלב הזה הייתי חייבת עזרה מבחוץ. ניגשתי לכמה רופאים ולמיליון רבנים. רציתי להתייעץ רציתי שמישהו ירגיע אותי שיאמר לי שהכל יהיה בסדר.
הרופאים טענו שבמקרה של שילייה נעוצה זה עניין של מזל שהניתוח עלול להיות מאד מורכב ושאני צריכה להיות במעקב ורק בניתוח עצמו יוכלו לדעת מה באמת קורה. מצד אחד הם לא המליצו בפה מלא שאני צריכה להפיל אבל מצד שני גם לא הרגיעו אותי, הם השאירו את ההחלטה בידיי. בשלב הזה כבר פניתי להידברות. קלינה ממחלקת אמ״א ממש היתה שם בשבילי. היא שוחחה איתי והרגיעה אותי. היא אמרה לי שאם אלקים נתן לי את העובר הזה אז הוא יודע מה הוא עושה. הרגשתי שיש כאן מישהי בשבילי שתלווה ותתמוך בי במסע הלא פשוט הזה. היא גם הפנתה אותי לרופא מומחה שאתייעץ איתו. במקביל ניגשתי לייעוץ אצל רבנים שונים. הבולט מביניהם היה רב מטבריה שאני לא זוכרת את שמו, שאיתו התייעצתי טלפונית. אני לא יודעת להסביר את זה אבל מה שהוא אמר לי היה מדהים. הוא ביקש ממני לשים יד על הבטן, הוא אמר לי עוד לפני שידעתי את מין העובר שיש לי בן, ואז הוסיף ואמר ׳הכל בסדר, השילייה בסדר. את פשוט לא שותה מים׳. וזה היה ממש נכון. אני שונאת לשתות מים. מאותו רגע והלאה התחלתי לשתות כמויות גדולות של מים ולמרבה הפלא השילייה התחילה לעלות כלפי מעלה וכבר לא היתה קרובה לצלקת. אך עדיין המשכתי להיות במעקב וההיריון שלי נחשב להיריון בסיכון.
״הייתי מעדיפה למות מרעב ולא להפיל את הילד הזה״
אל חדר הלידה לירז הגיעה בשבוע ה- 38. היא נותחה וילדה בן. ״ילדתי בן צדיק״, מספרת לירז בהתרגשות. ״כיום, הוא כבר בן חצי שנה, אני מסתכלת עליו ואומרת שהייתי מעדיפה למות מרעב ולא להפיל ולוותר עליו. אמנם הגרוש שלי לא ממש מתעניין בו. הוא לא היה בלידה ואפילו לא בברית, אבל אני כ״כ מאושרת עם ההחלטה שעשיתי. אמא שלי כשהיא מגיעה אלי ורואה אותי מטפלת בתינוק, שואלת אותי בכל פעם, ׳איך, תגידי לי איך חשבת בכלל להפיל אותו!?׳. היא היתה היחידה במשפחה שעודדה אותי להשאיר את העובר. אני זוכרת שהיא אמרה לי ׳זו נשמה שיורדת דרכך אסור לך להפיל אותו׳. אני אמנם אישה לא דתייה, אבל די מאמינה, וחושבת שכל ההיריון הזה היה סוג של ניסיון. עצם העובדה שבכלל נכנסתי להריון באופן טבעי כשבעבר הייתי צריכה להיות מטופלת זה כבר דבר גדול כנגד כל הסיכויים. אני גם מאמינה שכל ילד מביא את הברכה שלו. למרות שהמצב הכלכלי שלי לא פשוט, אני כל הזמן נוכחת ממש איך פה נכנס כסף ופה מגיעה הכנסה בלתי צפויה, מסתדרים. יש אנשים שמטופלים שנים בהפריות ולא מצליחים להביא ילדים. כך שכשילד מגיע זה רק מלמעלה ויש לקבל את זה באהבה גדולה״.
שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?
אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.
לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
