תוך כדי שיחה אני מבינה, למרות שאני כבר סבתא, את עוצמת המילה: פרופורציה.
בגוף. בנפש. ביכולת לראות את אלוקים עומד מול העיניים ומנהל את בריותיו.
מה היא לא עברה: גילה משרקי.
לפעמים, סיפורי הלידות שלנו מתחילים כשאנחנו נולדנו. זאת נקודת הפתיחה.
גילה, היום תושבת שדרות, אני אגיד את המשפט הבא, כי היא לא תגיד את זה על עצמה: האישה הצנועה והענוותנית הזו, עונג לשמוע רק את קולה הטהור, קול נקי לב האומר הכל.
קול הוא דבר הבוקע מעומק הנשמה.
כמה אמונה באישה אחת.
תמונת המציאות הפוכה אצלה בכל הקשור ל-קשה וקל.
אני שומעת אותה מניחה את עובדות החיים ה- 'לא פשוטות' ב -"mode" יהודי קבוע ועילאי, השמור ליחידי סגולה שיודעים
איך כל מה שקורה באמת קורה לטובה.
מתחשק לי לכמה דקות לגור בתוכה, לשתות עם קש ריכוז אמוני בריא.
כשגילה היתה בת שבעה חודשים, תינוקת בעצמה, מתגלה אצלה תופעה בשם – 'הידרוצפלוס'.
בשנים האחרונות היא יושבת על כיסא גלגלים, אני מבקשת ממנה, שתסביר מה זה הידרוצפלוס,
כי אני רק יודעת שכל מילה שיש בה 'הידרו', קשורה תמיד לחומר האלוקי הזה הנקרא – מים.
"הידרוצפולוס, היא תופעה שבה נוזל המוח ונוזל חוט השידרה לא נספגים כמו באופן רגיל בגוף האדם, ולכן, יש צורך לעבור ניתוח מח כדי להשתיל בו נקז",
גילה ממשיכה להסביר, ואני מבינה תוך כדי התקדמות השיחה, שהאוצר הזה שמדבר איתי משדרות, כן, הם חזרו הביתה אחרי חודשים ארוכים במלון בבת- ים, לשם פונו אחרי שמחת תורה, גילה אחרי יותר משלושים ניתוחים כאלה.
"את הנוזל מעבירים לחלל המעיים, או לחלל הריאות, תלוי, במרבית המקרים אל חלל המעי, אני זכיתי שאני אחד המקרים הקשים בארץ".
"זכיתי" היא אומרת,
'זכיתי', אני מהדהדת את המילה הזו פנימה אלי, וחושבת על עוצמתם של אנשים כאן בעולם.
אני מזמינה אותה, כבר בשלב הזה לעשות פרק בתוכנית שלי בהידברות "פתוח". פרק שיסביר בכבוד על התופעה. אחרי מספר הניתוחים שהיא עברה, זו תהיה הזכות שלה להיות הראשונה שחושפת בתוכנית מידע דוקו-רגשי החוצה לעולם, "להורים רבים אין מספיק כלי עבודה להתמודדות עם הדבר הזה. הם יקבלו מידע איך לפעול נכון בשנים הראשונות בהן הם מקבלים את ה'בשורה', הזו אצל ילדיהם".
'מקבלים', 'זכיתי', אני באמת רוצה לשתות ממנה בקש מיינדסט אחר של התמודדות בחיים. היא מדהימה, גילה הזו.
תיכף, תיכף יגיע ההיריון של יעל, בזכות הגוזלית הזו בת הארבעה חודשים, אנחנו כעת מדברות, בובה של אמת. אור של בית.
אחרי ארבעה ילדים שהיא ילדה, היא חוותה את הדבר הזה, שאין אישה בהריון בעולם שלא תפחד ממנו – לידה שקטה.
תיכף תגיע יעל.
"זה קשור להידרוצפלוס"?
אני שואלת, וגילה מסבירה שלא, "אבל בכל אופן אני כמובן נמצאת בכל ההריונות במעקב של בהריון בסיכון גבוה.
"אחרי הריון שלא החזיק בהריון מתקדם, מגיע ההריון של יעל.
שבוע 13, בדיקת שקיפות עורפית, הרופא אומר שהוא רואה כמה בעיות. הוא מדבר על תסמונת דאון, ועוד כל מיני תסמונות. הייתי לבד בבדיקה הזו. אני מתחילה לבכות ולבכות.
והרופא ממשיך ומדבר, 'תתחילי לשקול הפלה'.
על מה הוא מדבר הרופא הזה?
גם ככה אני אחרי הריון שלא החזיק, על מה הוא מדבר?
ואני, בגלל כל מה שעברתי בחיים עם ההידוציפלוס, חלמתי להיות רופאה. אני מבינה את המילים, יודעת את הדברים, הפלה? על מה הוא מדבר"
-מה עשית עם עצמך?
"אפרת, אני באותם רגעים שומעת לחישות".
-לחישות?
"לחישות שבאות מבפנים. שומעת באופן חד משמעי, אין לי איך להסביר, קול שאומר לי בבירור, 'הילדה הזאת תהיה מאה אחוז בסדר, הכל יהיה בסדר, היא תהיה ילדה מושלמת'".
אני יודעת על מה גילה מדברת.
הקולות האלה.
הפנימיים האלה.
העמוקים האלה.
האלוקיים האלה. הברורים האלה. אף אחד לא יכול להתווכח עם אישה כשהיא שומעת אותם.
"אני חושבת מיד על הידברות, מחלקת אמא. על קלינה".
למה?
"לא יודעת למה, זה מה שעבר לי בראש. הידברות. קלינה".
"תראי מה זה",
אני הפעם עם הקולות הפנימיים שלי.
"תינוק בבטן, איומים של הפלות, פחדים מהמילה 'תסמונת', ומה אישה חושבת? הידברות, קלינה".
"ככה. פשוט ככה. היא אישה מתנה. היא עוצמתית. אין אין על קלינה, היא ישר ידעה, היא המליצה לי לעבור למעקב בבית חולים אחר, ולא להגיד שם אפילו מילה על ממצאי השקיפות העורפית הזו. ממילא, אנחנו חרדים אנחנו בכלל לא עושים בדרך כלל את הבדיקות האלה, אני עושה מה שקלינה אומרת.
ליוותה אותנו כפרויקט חיים שלא עוזבים, יד ביד בדרך ה' ובהתרגשות לנהוג נכון, כל ההבדל הוא כיצד אתה נוהג – זה הקריטריון לחיים ובכלל
ההריון ממשיך. המיקוד שלי הולך אל ארבעת הילדים, המלון, המלחמה, קורונה ושפעת, שאני זוכה להם, אני כבר בשבוע 36, ושוב אומרים לי שמשהו לא בסדר.
מבקשים לילד אותי. נותנים לי זריקה להבשלת הריאות, ואני",
אני מה, אני במתח.
"אני לא מרגישה תנועות. לא לא, אני אומרת לעצמי, אני לא שוב אהיה בסרט הזה של הריון שלא הצליח. בורא עולם אתה לא מנסה אותי שוב עם דבר כזה, לא מנסים בן אדם עם מה שהוא לא יכול לעמוד בו.
אבל יעלי חזרה לעצמה. היא נולדה בקיסרי לא פשוט,
ואכן יש לה מתנה בלב",
'מתנה', רק גילה יכולה לראות את המציאות במילים הקדושות האלה, "היצרות של אבי העורקים, זה נקרא קוהרטציה, היא אור גדול, יש לה גם מסתם דואלי, אבל אנחנו במעקב ויש לנו ילדה בת ארבעה חודשים מופלאה, ילדה מתוקה, מתנה מה' ".
את משהו מיוחד,
חיים שניתנו לנו הם אולי הכלי הכי יקר שאנחנו אמורים לקבלו ולדאוג לו ולא אחרת חלילה, אחרת מה עם יעשו בחיים שלנו ושל סובבנו ובכלל איך אפשר להבין אחרת ? איך ? כל העניין שלא מבינים ולכן כל אחד נוהג לפי הבנתו, אבל להבין לא באמת מבינים את ערך החיים שניתנים ברחמנו, בידנו …
"קלינה זו עוצמה בלתי תתואר, נפשי נקשרה בנפשה. אני אמרתי לבעלי, אפילו שאתה אברך ואני לא עובדת בגלל ההידרוצופלוס שלי, אני את המעשרות שלנו נותנת להצלת נפשות הזו דרך הידברות. יש לי ילדה בריאה ושלמה, איך אני אודה לה' על כל מה שהוא עשה לי ואיך התחזקתי מכל זה!".
תודה לה' יתברך על הכל ועל הקול ששלח אלי …
מתלבטים? רוצים להתייעץ? מחלקת אמ"א תשמח לשמוע מכם. בשמחות תמיד. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
